|
|
صفحة: 54
54 פרק 5 | סימנים מהעבר ביישוב יישובים בני עשרות שנים שנוסדו לאחר הקמת מדינת ישראל . בפרקים הקודמים, התלמידים הבחינו בין סוגי יישובים בישראל על פי מאפיינים במרחב : למשל, צורות נוף ושימושי קרקע, יישובים שכנים . בפרק זה נקודת המבט היא הזמן שבו הוקמו . הצעות להוראה : אפשר להזמין את התלמידים לגלות מה אפשר ללמוד מהתמונות המשולבות בטקסט . השלט בכניסה לנהלל מוסר מידע מפורש - שם היישוב, סוג היישוב ושנת ההקמה . תמונת הפסיפס מבית הכנסת העתיק בטבריה היא הזדמנות לזהות סמלים ולפענח אותם : ארון הקודש, המנורות והשופרות שבחלקו העליון של התצלום מעידים על ההקשר הדתי של הפסיפס . בשאלה שמתייחסת לגיל היישוב של התלמידות והתלמידים, כדאי לסייע לתלמידים לחשוב כיצד למצוא את המידע הזה ( למשל בוויקיפדיה, באתר האינטרנט של היישוב, בשלט הכניסה ליישוב, בבית הראשונים ) . שם היישוב | עמ' 148 - 149 שמותיהם של יישובים אינם נבחרים באקראי . לשם יכולות להיות משמעויות שונות . בספר מדגימים את חקירת שם היישוב בעזרת סיפורה של המושבה ראשון לציון . הטקסט מציג את המתח בין שתי עובדות : מקימי ראשון לציון רצו שיראו בהם ראשונים, כהכרזה על תקופה חדשה, אבל למעשה הם לא היו הראשונים, משום שגם במהלך הדורות הקודמים עלו יהודים לארץ ישראל . הצעות להוראה : אפשר לשאול את התלמידים למה המייסדים בחרו בשם ראשון לציון . השם מעיד על הרצון להיות ראשונים, לחוש ״ראשוניות״ . אפשר לשאול את התלמידים האם לפי הטקסט מקימי העיר היו באמת ראשונים, ולבקש מהם לנמק את תשובתם . אפשר להתעכב על התמונה של ההגדה של פסח בפרק, על המילים ״לשנה הבאה בירושלים״ ועל המושג ״כמיהה לציון״ . מהם הרגשות שעולים מהמילים ? געגוע ורצון עז להגיע לארץ . אפשר להפנות את התלמידים לעמוד ,55 שבו מסופר על הגן העברי הראשון ועל הגננת הראשונה שלימדה רק בעברית בראשון לציון . בקשו מהתלמידים להשוות בין המידע שבפרק 2 ובין המידע שבפרק זה . מה אפשר ללמוד על ההשתנות של היישוב ? מה נשאר בעיר כסימן לעבר ? כיצד התושבים שומרים על סיפורי העבר של העיר ? שאלה 3 מוקדשת לחקר שם היישוב של התלמידים : מה פירוש השם ? מדוע נבחר ? אפשר להיעזר לשם כך באתר האינטרנט של היישוב, בדף היישוב בוויקיפדיה ובמידע הנמצא במקורות רשת שונים .
|
|