|
|
صفحة: 163
חַלוֹן רַאֲוָה שֶׁל חֲנוּת לְמוּצְרֵי מָזוֹן בְּיוֹם הֻלַדְתוֹ הַ- 60 שֶׁל פִּנְחָס רוּטֶנְבֵּרְג בֵּרְכוּ אוֹתוֹ אֲנָשִׁים רַבִּים בְּכָל רַחֲבֵי הָאָרֶץ וְכִנוּ אוֹתוֹ : "שַׂר הַחַשְׁמַל", "אִישׁ הַמָאוֹר וְהַכּוֹחַ", "יוֹצֵר הָאוֹר" . מוֹעֶצֶת הָעִיר תֵל אָבִיב הֶעֱנִיקָה לוֹ תֹאַר "אֶזְרַח כָּבוֹד" שֶׁל הָעִיר . פִּנְחָס רוּטֶנְבֵּרְג חַי כְּשָׁנָה בַּבַּיִת שֶׁבָּנָה בְּחֵיפָה . לִפְנֵי מוֹתוֹ, הוּא בִּקֵשׁ לִתְרֹם אֶת כָּל רְכוּשׁוֹ לְחִנוּךְ הַנֹעַר לְפִי הָעֲרָכִים שֶׁל "אַחְדוּת וְאַחְוָה - רוּחַ יִשְׂרָאֵל" . כַּיוֹם הַבַּיִת הוּא גַם מוּזֵאוֹן וְגַם בֵּית חִנוּךְ, מַמָשׁ כְּמוֹ שֶׁצִוָה רוּטֶנְבֵּרְג . 1 . פִּנְחָס רוּטֶנְבֵּרְג רָצָה לְהָבִיא חַשְׁמַל לְכָל מָקוֹם בְּיִשְׂרָאֵל . כִּתְבוּ לְפָחוֹת שְׁתֵי דֻגְמָאוֹת לְכָךְ שֶׁהִצְלִיחַ . הֵעָזְרוּ בְּקֶטַע הַמֵידָע וּבַתְמוּנוֹת . 2 . לָקַח לְפִנְחָס רוּטֶנְבֵּרְג 10 שָׁנִים לְהַגְשִׁים אֶת הֶחָזוֹן שֶׁלוֹ . מָה הֵן, לְדַעַתְכֶם, הַתְכוּנוֹת שֶׁסִיְעוּ לוֹ לְהַצְלִיחַ ? 3 . לָמָה, לְדַעַתְכֶם, הָיָה חָשׁוּב לַהֲפֹךְ אֶת בֵּית רוּטֶנְבֵּרְג לְמוּזֵאוֹן ? 163
|
|