|
|
صفحة: 162
לֹא יָדַעְנוּ עַל מָה הוּא מְדַבֵּר . צָרִיךְ לְהָבִין שֶׁבָּאָרֶץ הָיוּ אָז בְּעָיוֹת קָשׁוֹת . מִי חָשַׁב בִּכְלָל עַל חַשְׁמַל ? מִי חָשַׁב עַל תַחֲנַת כּוֹחַ ? זֶה הָיָה מַשֶׁהוּ רָחוֹק וּבִלְתִי מוּבָן . רוּטֶנְבֵּרְג הִתְפּוֹצֵץ מִזַעַם לְשֵׁמַע הַצְחוֹק הָרָם . פָּנָיו הֶאֱדִימוּ מִכַּעַס וְהוּא עָזַב אֶת חֲדַר הָאֹכֶל . מִתוֹךְ בִּרְכַּת הַחַשְׁמַל , מָרְדְכַי נָאוֹר פִּנְחָס רוּטֶנְבֵּרְג לֹא הִתְיָאֵשׁ . כַּעֲבֹר שְׁנָתַיִם הוּא חָתַם עַל הֶסְכֵּמִים לַהֲפָקַת חַשְׁמַל בְּעֶזְרַת כּוֹחַ תְנוּעַת הַמַיִם, עִם מֶמְשֶׁלֶת בְּרִיטַנְיָה, שֶׁשָׁלְטָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בַּיָמִים הַהֵם . עָבְרוּ 10 שָׁנִים עַד שֶׁפִּנְחָס רוּטֶנְבֵּרְג הִצְלִיחַ לְהָקִים תַחֲנַת כּוֹחַ לְיִצוּר חַשְׁמַל מִכּוֹחַ תְנוּעַת הַמַיִם . הַתַחֲנָה הוּקְמָה בְּמָקוֹם שֶׁנִקְרָא נַהֲרַיִם, שֶׁבּוֹ נִפְגָשִׁים נְהַר הַיַרְדֵן וּנְהַר הַיַרְמוּךְ . בְּמַהֲלַךְ הַשָׁנִים הָאֵלֶה הֵקִים פִּנְחָס רוּטֶנְבֵּרְג גַם תַחֲנוֹת כּוֹחַ קְטַנוֹת שֶׁפָּעֲלוּ עַל חוֹמְרֵי דֶלֶק, בְּתֵל אָבִיב, בִּטְבֶרְיָה, בְּחֵיפָה וּבִירוּשָׁלַיִם . בְּאֶחָד מִסִיוּרָיו הָרַבִּים לְאֹרֶךְ נְהַר הַיַרְדֵן הוּא בִּקֵר בְּקִבּוּץ דְגַנְיָה וְשִׁתֵף בְּהִתְלַהֲבוּת רַבָּה אֶת הַחֲבֵרִים וְהַחֲבֵרוֹת בַּקִבּוּץ בְּתָכְנִיוֹתָיו לֶעָתִיד . כְּשֶׁסִיֵם אֶת דְבָרָיו פָּרְצוּ כֻּלָם בִּצְחוֹק גָדוֹל . כָּךְ נִזְכַּר אַחַד הַמִשְׁתַתְפִים בַּפְּגִישָׁה : שַׁיֶרֶת גְמַלִים מוֹבִילָה צִיוּד לִבְנִיַת תַחֲנַת כּוֹחַ בְּתֵל אָבִיב 162
|
|