|
|
صفحة: 180
180 פסקה 4 תומאס מספרת שֶׁהַמֵּנִיעַ שלה לכתיבת הספר היה קְרִיסָה של מפעל טֶקְסְטִיל גדול בעיר דָאקָה, בירת בַּנְגְלָדֵשׁ, באפריל 2013 . באסון נהרגו כ- 1,100 איש, רובם פועלות טקסטיל שעבדו בְּסַדְנְאוֹת יֶזַע עבור חֶבְרוֹת אופנה בין - לאומיות . אף על פי כן חברות אלה התנערו מכל אחריות, ועובדי המפעל שנפגעו נותרו בלא כל סיוע . פסקה 5 לדברי תומאס, האסון הזה חשף את אחת הבעיות המרכזיות בתעשיית האופנה : מעט אנשים בענף הולכים ומתעשרים, בעוד רוב עובדי הענף משׂתכרים שכר זָעוּם . "האנשים האלה עובדים בתנאי עַבְדוּת," היא מדגישה . תומאס מתארת בספר את הדרך שבה תעשיית האופנה מקבעת אי-שוויון עולמי וּבוֹ - בַּזְּמַן יוצרת זיהום נורא . "צריך לדבר על הדברים האלה," היא אומרת, "כי כולנו צריכים להתלבש בבוקר . " דרוש מוֹדֵל חדש ! פסקה 6 הגורם העיקרי לניצול ולזיהום, מסבירה תומאס, הוא מוֹדֵל האופנה המהירה ( Fast Fashion ) : יצרניות אופנה מייצרות עשרות קוֹלֶקְצְיוֹת זולות בשנה ומעבירות אותן לחנויות במהירות . הבגדים הזולים הללו מיוצרים באיכות ירודה וחייהם קצרים במיוחד, לכן הצרכנים ממשיכים לקנות עוד ועוד . "היום בארצות הברית לובשים בגד שבע פעמים בממוצע לפני שהוא נזרק לפח," מספרת תוֹמאס . פסקה 7 כדי לצאת ממעגל הקסמים הזה, טוענת תומאס, דרוש מודל חדש שכולל טכנולוגיות לא מזהמות, תנאֵי עבודה הוֹגְנִים ועלייה במחירי הבגדים . "הסיבה לכך שכל כך זול לקנות בגדים היא ש- % 98 מהעובדים בענף אינם מקבלים דֵּי שָׂכָר כדי להאכיל את משפחותיהם, בשעה שאנחנו קונים בגדים, לובשים אותם לרגע ואז זורקים אותם . אילו היינו מכבדים את העובדים האלה, היינו משלמים להם שכר הוגן, ואז מחירי הבגדים היו גבוהים יותר . " המודל החדש יגרום לשינוי בְּהֶרְגֵּלֵי הקנייה שלנו - וכתוצאה מכך, גם יצרניות האופנה יְיַצְּרוּ פחות בגדים מיותרים . פסקה 8 תומאס מאמינה שחייבים לפתח מוּדעות לנושא . "לשם כך כתבתי את הספר . . . אם אנשים יסתכלו על חולצה ויאמרו, 'אני לא מוכן לקנות אותה משום שהיא גורמת נזק עצום, יהיה אפשר לשנות דברים . ' " על פי : ארי ליבסקר, "פשע אופנה", כלכליסט, 2019 . 11 . 07 • קְרִיסָה انهيار • סַדְנְאוֹת יֶזַע ورش الكدح מֵנִיעַ : מילה ממשפחת המילים של השורש נ - ו - ע, כמו המילים "לנוע", ו"תנועה" . • מוֹדֵל نموذج • הוֹגְנִים نزيهة ל ל כ ת י ח ד
|
|