|
|
صفحة: 118
יוצאת החיה הראשונה מן הג'ונגל, ועיניה גדולות ומבריקות כמו פח בגשם . רועדת מיליגרם כמו ענף דקיק ברוח . יוצאת החיה השנייה מן הג'ונגל ומתקרבת למיליגרם . עיניה גדולות ומבריקות כמו פנסי מכונית בחושך . מתקרבות החיות הרעבות צעד צעד למיליגרם, ואבא ואימא עומדים על ראש ההר . רועדת מיליגרם כמו כלנית לבנה ברוח . פותחת מיליגרם את פיה, פותחת אותו בכל הכוח, פותחת אותו מבוהל ועמוק . וצועקת : "תסתלקו ! " מביטה חיה אחת בחיה שנייה, מביטה חיה שנייה באחת, בעיניים מבריקות כמו מים מְחוּשְׁמָלִים . והן מסובבות את הפנים, מקפלות את הזנב, ונמלטות אל עומק הג'ונגל . מעולם, מעולם לא שמעו ג'ירפה מוציאה קול מפיה, ועוד ג'ירפה לבנה וקצרה . ובכל הג'ונגל עבר הלחש : "אל תצאו הלילה לטרף, סכנה . " וכל החיות הלכו לישון רעבות . והג'ירפה הקטנה שמצאה את קולה, צעקה אל ראש ההר : "אבא, אימא, הנה אני, מילי ! " באור המְסוּנָן של הירח שעלה בינתיים, ראתה איך אבא ואימא שלה יורדים במדרגות ההר . הג'ירפה הקטנה הבינה שבקול החדש שמצאה היא יכולה לצרוח, לבכות ולהגיד . והיא צחקה . 118
|
|