|
|
صفحة: 232
50 שוב להיכנֶס לבית חולים ! אבל גם הילד יהיה חולה, את זה אנֶי יכולה להבטְיח לך ! הוא לא יחזיקֶ מעמד בחיים האלה עוד הרבה זמן . " מר ברמזר אמר, "רקֶ אל תכעסי כל כך . למה הוא לא סיפר לי את כל זה בעצמו ? " "בזה אתה צודקֶ," אמרה פצפונֶת . "אנֶי גם שאלתי אותו את אותה שאלה ואתה יודע מה הוא ענֶה לי ? " 55 "מה ? " שאל המורה, וחבריו לעבודה שוב קֶמו ממקֶומותיהם ועמדו בחצי עיגול מאחורי הילדה . "קֶודם אנֶשוך לעצמי את הלשון, כך הוא אמר," סיפרה פצפונֶת . "כנֶראה יש לו הרבה גאווה עצמית . " מר ברמזר ירד מעל אדן החלון . "נֶו טְוב," הוא אמר, "אֶת המכתב לא אכתוב . " 60 "כך צריך להיות," אמרה פצפונֶת . "אתה איש נֶחמד . מיד ידעתי, ותודה רבה לך . " המורה ליווה אותה עד לדלת . "גם אנֶי מודה לך, ילדתי . " "ועוד דבר אחד," אמרה פצפונֶת . "לפנֶי שאנֶי שוכחת . רקֶ אל תספר לאנֶטְון שהייתי כאן . " "אפילו לא ציוץ אחד," אמר מר ברמזר וליטְף קֶלוֹת את ידה של הילדה . 1 . במהלך הסיפור אריך קֶסטְנֶר פונֶה לקֶוראיו ושואל אותם מי מהדמויות שפגשו בפרקֶ מוצאת חן בעינֶיהם - ומי לא . גם אתם פגשתם בקֶטְע שקֶראתם כמה דמויות . מי מצאה חן בעינֶיכם ? מי לא ? מדוע ? 2 . א . פצפונֶת הלכה לפגוש את מר בְֶּרֶמְזֶר עם מטְרה אחת ברורה . מה הייתה המטְרה ? • לראות איפה אנֶטְון לומד ומי המורים שלו . • לשכנֶע את המורה לא לכתוב לאימא של אנֶטְון . • לספר למר בְֶּרֶמְזֶר על החברוּת שלה עם אנֶטְון . ב . לפי דעתכם, אֵילוּ תכונֶות של פצפונֶת עזרו לה להשיג את המטְרה שלה ? 3 . קֶראו שוב על התחושות של פצפונֶת כשנֶכנֶסה לחדר המורים ( שורות 5 - 7 ) , והתבונֶנֶו גם באיור שבעמוד 231 : האם היה לפצפונֶת קֶל להיכנֶס כך לבית הספר ולדבר עם מר בְֶּרֶמְזֶר ? הסבירו . חשבו איך אתם הייתם מרגישים במצב כזה . 232 232
|
|