|
|
صفحة: 65
65 האמת היא שכולנו מכירים אנשים כאלה, שהפחד מטעות משתק אותם ומונע מהם להצליח ולפרוח כפי שהם יכולים . למה טעויות חשובות ללמידה ? התשובה טמונה בשילוב של המשפטים "אין חכם כבעל הניסיון" ו"רק על עצמי לספר ידעתי" ; למידה, שנובעת מתוך ניסיון אישי ומבוססת על חוויה פרטית שחווינו "על בשרנו", תהיה למידה משמעותית שתהדהד לאורך זמן בראש התלמיד ( ואפילו בראש המורה ) . זה כמו ההבדל בין ללמוד שחייה בהתכתבות או לקפוץ בעצמנו למים ( עם חגורת הצלה, כמובן ) . טעויות מלוות את המין האנושי משחר ההיסטוריה, ולכן גם למידה מטעויות מושרשת באופן בסיסי מאוד בכולנו . למידה מטעויות היא אחת הדרכים האינטואיטיביות ביותר ללמידה, ולכן, בדרך כלל, גם המהירה ביותר . מן הכישלונות אנו לומדים, מפיקים לקחים ומנסים שוב ושוב עד שמצליחים . מובן שתהליך הלמידה וההתקדמות יכול להתקיים רק כאשר תחושת הכישלון אינה חריפה עד כדי כך שהיא חוסמת את היכולת ללמוד ממנו . ההכוונה שאנו, אנשי החינוך, נותנים לתלמידים והכלים שאנו מציידים אותם בהם יעזרו להם להתמודד בעוצמה הרגשית הנכונה עם הכישלון ( שבוא יבוא – אם נרצה בכך או לא ) ויאפשרו להם למידה והתפתחות . הנה שני כלים מעולים שאנחנו יכולים ליישם יחד עם התלמידים שלנו כדי לעזור להם להתמודד עם טעויות ולהפוך אותן לכלי ללמידה ולהתקדמות : כאשר אנחנו מזהים תלמיד שיש לו טעויות חוזרות במקצוע מסוים, מומלץ לשבת אתו, לבחור מחברת ולרשום עליה את הכותרת "מחברת הטעויות שלי" . נסביר לתלמיד שבכל פעם שהוא טועה בתרגיל כלשהו, מומלץ לרשום את מהות הטעות במחברת . הכוונה היא לא להעתיק את התרגיל כולו למחברת, אלא לרשום בשורה אחת את מהות הטעות, למשל : טעות בפעולת חיבור / חיסור / חזקה, טעות בהבנת השאלה, טעות של שכיחת מינוס בעת העברת אגף במשוואה וכדומה . לאחר פרק זמן מסוים, שבוע או יותר, מומלץ לסכם את הטעויות מכל הסוגים וללמוד מהן . נניח שלתלמיד כלשהו היו 43 טעויות בפעולת חילוק . מתוך ההסתכלות על המספר הגדול, יתחיל התלמיד בתרגילים הבאים לבצע לאט יותר את פעולות החילוק, ומטבע הדברים, הוא יטעה פחות . במקביל אנחנו, המורים, ננסה למצוא כלים נוספים לעזור לתלמיד בנקודה הזו . הכלי הזה מצוין גם בזמן בחינה – התלמיד ידע מראש מהן הנקודות שהוא מתקשה בהן, ויהיה ערני יותר לנקודות אלה במהלך פתרון התרגילים . כמובן אפשר להיעזר בהכוונה הזו גם בעת בדיקת הבחינה לפני שמגישים אותה . הכלי השני הוא "תיקון מבחן" - לאחר כל מבחן מומלץ לבקש מהתלמידים להגיש תיקון מבחן, שהם יכתבו בו את התשובה הנכונה לשאלה שהם טעו בה וינסו לשער מדוע טעו במענה לשאלה . כדי לתמרץ את התלמידים ולשדר להם את המסר "מטעויות לומדים" - אפשר לקבוע את הציון הסופי של התלמיד כשקלול של המבחן המקורי והמבחן המתוקן, על פי בסיס שנקבע מראש על ידי המורה וידוע לתלמידים ( אפשר ממוצע של שניהם, אפשר % 70 למבחן המקורי ו - % 30 לתיקון וכו׳ ) . כאשר מוגש תיקון למבחן, הכולל התייחסות לגורמי הטעות, קורים שני דברים : ראשית, מתבצע ניתוח של הסיבה לטעות . שנית, היכולת להגיש מבחן מתוקן מסייעת לתרגל למידה מטעויות והבנה של משקל הטעות מצד אחד כנגד ההזדמנות ללמוד, לתקן ולהתקדם מצד שני . ההזדמנות לתקן תוריד חלק מהלחץ ומהפחד, שלמעשה, יכולים להיות מקור לטעויות רבות במבחן . אפשר להשתמש בכלי זה לא רק בבחינות, אלא גם בעבודות, בשיעורי בית ובכל מטלה שאפשר להגיש לה תיקון . פסקה 2 פסקה 3 פסקה 4 פסקה 5 פסקה 6
|
|