|
|
صفحة: 51
51 יותר . אין דרך משעממת מזו . בסופו של דבר, אם אתה נוסע לאותו כיוון, באותה מכונית ובאותה מהירות, אל תתפלא שהגעת לאותו המקום . כשאני בוחן את השנים האחרונות, בכל פעם שהיה על השולחן מיזם מהסוג של "אני לא יודע", התוצאות היו פורצות דרך . כשאנחנו נולדים, אנחנו לא יודעים דבר . אחר כך איננו מפסיקים ללמוד – ללכת, לדבר, לכתוב . ואז מגיע רגע כזה, שאנחנו חושבים שאין דבר שאנחנו לא יודעים . הרגע הזה הוא סלט של מגננה, אגו ושלל תבלינים . בשלב הזה, לא לדעת נחשב חולשה, אפילו חוסר מקצוענות . הרי ידע הוא כוח, לכאורה . ואני אומר, בדיוק להפך : זה בסדר לא לדעת . זו נקודת פתיחה טובה יותר כדי ללמוד עוד דברים . כשיש מיזם מהסוג של "אני לא יודע", כולם נדרשים למתוח גבולות : לשאול שאלות חדשות, להניח הנחות יסוד אחרות, לגלות דברים חדשים ולהמציא את עצמם מחדש . אין רגע שמרגיז אותי יותר מהרגע שמישהו מציע לראות רפרנס, שכולם יראו איך כבר עשו את זה לפנינו . זה עוצר את כולם, תוקע את התהליך ומחבל בהחלטות . הכי גרועים הם אלה שכדי לשכנע מביאים רפרנס לשולחן – כדי להראות ש"אפשר לעשות את זה" . אני מעדיף להיות באזור של ה"אין רפרנס", של לא לדעת איך אפשר לעשות את זה . שם יש עניין . באזור ה"אין רפרנס" צריך לקפל שרוולים ולעבוד . זה מתחיל בקושי אדיר וממשיך לפתרון ראשוני, שלרוב סובל מעודף קלישאות . אם אתה ישר עם עצמך, כאן הכול נזרק לפח . אבל אז מגיע האקשן האמתי – מחשבות מקוריות וגילוי של הסדק הקטן שיוביל לפריצת הדרך הגדולה . אז גם מתחיל השלב הקשה של איסוף הפרטים, השאלות ושברי הרעיונות לטובת מהלך שלא נעשה בעבר . כדי להיות יצירתיים, הביאו לשולחן את הרעיונות שאתם חושבים שאי אפשר לעשות . גדעון עמיחי הוא איש פרסום ישראלי . טקסט 3 הכיתה היצירתית רננה אבן, בלוג אישי , 2014 . 9 . 10 אחת השאלות המעסיקות אותי כמורה היא כיצד לפתח חשיבה יצירתית אצל תלמידיי . אינני מתיימרת לטפח סטיב ג'ובס קטן בכיתה או ליאונרדו דה וינצ'י חדש, אבל חשוב לי לחנך את תלמידיי לחשיבה יצירתית שתוביל אותם להיות בוגרים מאושרים ומסופקים יותר . דווקא היום, בעידן שמחשבים ורובוטים מבצעים חלק גדול מהמטלות היום - יומיות, חשוב מאוד לפתח את היצירתיות אצל בני דור העתיד, לעודד אותם להמציא מוצרים חדשים, לחשוב מחוץ לקופסה, לאלתר, למצוא פתרונות מגוונים, לבחור את הדרך הנכונה להם, לפעול בגמישות ולפתור בעיות בצורה שאינה פוגעת בזולתם . מחקרים מצביעים על גישות שונות לפיתוח היצירתיות, אבל הגישה שבחרתי לאמץ בעבודתי דוגלת בשבירת תבניות קבועות תוך התבוננות במציאות בדרך שונה . כל בוגר בית ספר יודע שבתי ספר רבים מקדשים חשיבה מובנית ומדגישים את התשובות הנכונות ואת התשובות השגויות . דרך זו חוסמת את היצירתיות ואינה עומדת במבחן המציאות, שהרי ידוע שבחיים לא תמיד יש תשובה אחת נכונה . במהלך השיעורים השונים חשוב לי להציג פסקה 2 פסקה 3 פסקה 4 פסקה 5 פסקה 1 פסקה 2
|
|