|
|
صفحة: 285
285 כידוע, בין 20 ביוני עד אמצע יולי המורים עסוקים במשנה מרץ בהכנת התלמידים לבחינות הבגרות . הם ממשיכים בעבודתם האינטנסיבית עד היום האחרון של בחינות הבגרות . כמנהל תיכון אני רואה את המורים בשטח . עדיין לא פגשתי את המורה שיאמר "איני בא לבית הספר", כשתלמידיו נבחנים במבחני הבגרות בחופשת הקיץ . ההפך הוא הנכון . אני רואה את מאמצי המורים . הם מלמדים, מכינים, מתרגלים, מעודדים וממריצים את תלמידיהם גם בחופשות, הכול כדי שיצליחו . היכן הן אפוא "החופשות הארוכות" ? לא בבית ספרנו . צריך לבחון את נושא החופשות גם מן הפן האנושי והמקצועי שבעבודת החינוך וההוראה . גורלם של התלמידים תלוי באיכות עבודתו של המורה ובו כאדם, כמחנך וכמדריך . מערכת החינוך היא אחד הגופים החשובים במדינה, הנושא באחריות כבדה עד מאוד בעיצוב הדור הבא . דומני, שמי שעוסק בעבודת קודש זו - ראוי שהמערכת תדאג לו למנוחה משמעותית וארוכה, שבעצם, לצערי, לא מתקיימת . חופשות הקיץ הן ההזדמנות לתכנן עבודה, לעשות חשבון נפש, להתארגן לעבוד בצוותים, ובכלל, לשאוף מעט חמצן לעוד שנה של 200 ימי עבודה ושל אינטראקציה עם 150 תלמידים ואף יותר, בכל יום . משרד החינוך קבע תוכנית לימודית, מדודה בזמן, והציב לה מטרות ויעדים, ובתי הספר וציבור המורים מצליחים, למרות הכול, לעמוד באתגר . המתנגדים לחופשות המורים במתכונתן הנוכחית מגדירים את המורים כ"בייביסיטר לתלמידים" בבית הספר . תפיסה שגויה זו נובעת מהקושי של ההורים, שמתקשים למצוא מסגרת הולמת לילדיהם במהלך חופשת הקיץ . אותם הורים מבקשים לקצץ את החופשה, כדי שיוכלו להתפנות לעיסוקיהם . פתרון זה טוב להורים ורע לתלמידים . יש לזכור שהחופשות האלה חיוניות ומחויבות המציאות לא רק למורים, אלא גם לתלמידים . תלמידים שונים מרבים להתלונן שהמערכת החינוכית מלחיצה אותם יתר על המידה, והם מייחלים לחופש הגדול . אני רואה בעיניהם את הכמיהה לזמן פנוי . חופשה ארוכה עשויה להיטיב עמם ולסייע להם לשוב ללימודים בחדווה ובכוחות מחודשים . נשאלת השאלה האם רק המורים אחראים להצמחתו ולעיצובו של בוגר אחראי הדרוש להמשך קיומה של כל החברה והקהילה בישראל . לעניות דעתי, על כל מוקדי הכוח במדינה לחבור יחד למטרה משותפת זו . כל גורמי הכלכלה והחברה בישראל חייבים להיות שותפים בחינוכם של התלמידים ובהכנתם לעתיד . החברה הישראלית בשנות ה - 50 הצליחה להתמודד עם המשימה ולהתאים עצמה למערכת החינוך טוב יותר מהניסיונות שנעשים בשנים האחרונות . היא יצרה תהליכי אינטראקציה מופלאים בין התלמידים לבין צורכי החברה והכלכלה דאז . זה מחייב את כולנו בחשבון נפש . המדינה, על כל מוסדותיה וזרועותיה, היא האחראית לאזרחיה לעתיד, התלמידים . ובתור שכזו ולמען עתידה של כל החברה הישראלית כחברה מתוקנת, היא חייבת לדאוג למסגרות המתאימות לקליטת התלמידים בחופשות . למשל הנגשת המערכת הכלכלית, התעשייתית וההשכלתית בחופשות הקיץ לתלמידים יכולה לממש יותר מכול את עקרונות הלמידה המשמעותית . על המדינה לתכנן, ליזום, לבצע ולתאם את שילובם של תלמידי התיכון, תוך תגמול ראוי וסביר, במפעלי ההיי - טק, בתעשייה ובשירותי הרווחה בבתי החולים, כך שבסוף חופשת הקיץ יהיה לכל תלמיד כסף משלו לממן את צרכיו הלימודיים והאישיים . דרך זו גם תקדם את התלמיד מקצועית וגם תסייע להורים ולמשפחות שנמצאות מתחת לקו העוני . ראוי שחופשות הקיץ תשמשנה להרחיב את הידע ולחשוף את התלמידים לאפשרויות לימודים ותעסוקה בעתיד . על משרד פסקה 2 פסקה 3 פסקה 4 פסקה 5
|
|