|
|
صفحة: 41
41 היכולת הייחודית לעכב את ההתפתחות של כמה מחלות קשות ולעכב את התפתחותם של נזקי עישון . "כנראה, החומר הזה אחראי לכך שההודים סובלים מאלצהיימר ופרקינסון פחות מבשאר העולם", אומר וונק . "תפריט יומי שמכיל קארי הוא כנראה הסוד לאריכות ימים במוח צלול" . את רוב הקריירה שלו הקדיש וונק בעיקר לחקר הזדקנות המוח ולחיפוש אחר מאכלים שמיטיבים עם המוח . הוא ראה תגליות בתחום שמתקבלות בהתרגשות ונופלות במבחן הזמן, ותוך כדי כך זכה להתבונן מקרוב באופן פעולתו של המוח ועצביו . הוא בחן רבות את הגירויים שמגיעים אל המוח, את תגובותיו ואת השפעת המפגש של המוח עם מאכלים שונים על חשיבה ועל למידה . המחקר של וונק העלה שהמוח לא נהנה רק מהאנרגיה שמופקת מהמזון, אלא גם מהחומרים שנמצאים בכל סוג מזון . כל מה שאנחנו אוכלים מגיע, בסופו של דבר, אל האיברים הפנימיים בגוף . לאחר שמערכת העיכול מפרקת את רוב חומרי הגלם במזון שאכלנו, היא שולחת אותם למערכת הדם, ודרכה הם מגיעים לאיברים שונים בגוף . באיברים הפנימיים האלה החומרים מפורקים בשנית ובשלישית, וכל איבר מנצל את מה שהוא זקוק לו . מערכת הדם מגיעה עד למוח ומביאה, נוסף על חומרי האנרגיה שמתדלקים את פעולתו, גם חומצות, תרכובות ומולקולות, וחלק מהן יוצאות ממערכת הדם ומתחברות לחלבונים שונים שנמצאים בו, באופן שמזכיר את הדרך שבה מפתחות בעלי צורות שונות מתאימים עצמם למנעולים שונים . כדי להתמודד עם משימות מורכבות, כגון למידה ושיפור הזיכרון, ממליץ וונק לצרוך מזונות שמשפיעים על המוח בצורה הטובה ביותר . בעקבות מחקריו של וונק פרסמו ארגוני בריאות בעולם המלצות לתפריטים קבועים, שמכוונים לשיפור תפקוד המוח . תפריטים אלה קריטיים בעיקר לתקופות של למידה אינטנסיבית ועמידה במבחנים . ההמלצה הנפוצה מורכבת מאכילת דגי סלמון שגדלו בטבע ( ולא בכלובי דגים ) , פולי קקאו, תה ירוק, תותים ואוכמניות . מחקרו של וונק מצטרף לזרם מחקרי שהולך ומתרחב בשנים האחרונות : מחקר רב - תחומי שמנסה להבין מה נכנס לנו לפה, לאן זה בדיוק הולך, וכיצד זה משפיע על תהליכי חשיבה במוח . התחום, שהוא חסר שם לעת עתה, מרחיק לכת הרבה מעבר לתזונאות המצויה . הוא בודק את השפעת האוכל על האבולוציה ועל ההיסטוריה האנושית, מנסה למפות את מגוון השפעותיו על הגוף ועל הנפש ולגבש מעין "תיאוריה של מזון האדם" . "אחת הבעיות", מתריע וונק, "היא שהמוח נהנה מסוכר, משומן וממלח, ואולם עודף של החומרים הללו מזיק לגוף . המוח מתגמל אותנו במרכזי ההנאה כאשר אנחנו צורכים הרבה שומן ומלח, גם אם הכמות הרסנית לבריאות שלנו, ואפילו אם עוד רגע כל הגוף יכאב . אבל זו אינה תקלה . יש סיבה אבולוציונית לכך שהמוח שלנו התפתח בצורה שמעניקה לנו תחושות מתגמלות דווקא על החומרים האלה . הסיבה היא שהגוף שלנו זקוק לכמות מסוימת של מלח, שומן וסוכר, ולאורך רוב שנות קיומנו היו החומרים האלה נדירים וקשים מאוד להשגה . ההנאה הרגשית שאכילת שומן גורמת לנו היא שדרבנה בני אדם לצוד כדי להשיג אותו, או להסתכן ולגנוב חלות דבש כדי ליהנות מהסוכר . הבעיה היא שלא הכנו את האבולוציה לתזונה המערבית המודרנית ולכמויות האדירות של השומן והסוכר שאנו נוהגים להכניס לגופנו . הולך ומתברר שעודף מזון ועודף שומן גורמים לא רק למחלות גופניות, אלא גם להידרדרות היכולת השכלית . לפיכך אפשר לטעון שנדרשת, בלי ספק, מידה של זהירות ביחס לכמויות החומרים המזיקים שאנו צורכים . גם אם המוח רוצה את החומרים שיש בעוגיות ובצי'פס, ייתכן שהגוף צריך את ההפך", טוען וונק . פסקה 5 פסקה 6 פסקה 7 פסקה 8
|
|