|
|
صفحة: 26
26 אומר קפלן . "המין החלש הוא למעשה המין החזק . בניגוד למיתוס, ולפיו עמידות נפשית היא כמו 'פלדה חסינה', מתברר שגמישות ויכולת הסתגלות לשינוי מהיר דווקא הן המקור לחוסן נפשי, וכאן לנשים יש יתרון ברור, יתרון שנעשה רלוונטי במיוחד בעידן השינויים המהירים של ימינו . היכולת של הנשים לגייס תמיכה מהסביבה בעת צרה קשורה ליכולתן להכיר תודה" . קפלן טוען ש״לגיל ולאמונה דתית יש השפעה על היכולת להכיר תודה . אנשים דתיים, באופן כללי, חסינים יותר מחילונים . תושבי בני ברק הם אחת האוכלוסיות המאושרות ביותר בעולם, למרות המצב הסוציו - אקונומי הקשה . מחקרים רבים מהעולם מוכיחים שככל שהקהילה שמרנית יותר כך היא מאושרת יותר, כי לחבריה יש משמעות לחיים ויש על מה להכיר תודה״ . לטענתו, גם לגיל יש השפעה . ״אנשים מבוגרים מכירים תודה יותר מאנשים צעירים, והעשור של גיל 50 – 60 נחשב למאושר ביותר, כי אתה יכול לראות את הנכסים שצברת ולהודות עליהם, אבל עוד לא אבדו לך נכסים אחרים : כמו הבריאות או השינויים במצב המשפחתי" . האם האופטימיות קשורה למבנה אישיות ? ״היכולת לראות את החלק המלא של הכוס אינה תלויה במבנה אישיותי", אומר קפלן . אמנם יש נטייה מולדת לאופטימיות, אבל בכל הקשור להכרת תודה, לא מדובר בנטייה אישית בלתי ניתנת לשינוי, ויש טכניקות להגברת התחושה המחזקת . פרופ' מרטין סליגמן, ממייסדי הפסיכולוגיה החיובית, עשה פעם תרגיל מפורסם שנקרא "מכתב הכרת התודה" . הוא ביקש מהסטודנטים שלו לחשוב על מי שעשה למענם דבר מה חיובי, אבל שהם מעולם לא הודו לו . בשלב השני הוא ביקש מהם לכתוב מכתב שמתאר את מה שעשה האיש למענם, להודות לו ולמסור את המכתב אישית . הסטודנטים דיווחו על תהליכים רגשיים דרמטיים . התהליך המרגש השפיע באופן מובהק על רמת האושר של הסטודנטים במשך כחצי שנה לאחר מסירת המכתב . המשמעות פשוטה : אנחנו זקוקים לטקסים שיזכירו לנו בשיטתיות, גם ברגעים קשים, כמה בני מזל אנחנו . מסיבה זו חשוב לומר תודה על חברות יפה ועל מה שהחיים מעניקים לנו - וכך ניתן לחזק גם את הסובבים אותנו וגם את עצמנו . קפלן טוען שיש ריטואלים חשובים . למשל, אומרים תודה למורה בסוף השנה, ואנשים דתיים אומרים בכל בוקר "מודה אני לפניך", אך ריטואלים אלה מעטים מדי ורשמיים מדי . כמה אנשים מצטערים מאוד אחרי שאדם קרוב מת כי הם לא אמרו לו כמה הם אוהבים אותו או שלא הודו לו על דברים שעשה למענם ? הדת מדגישה באופן כללי הודיה לבורא, אבל החיים מחייבים אותנו להודות גם זה לזה . אפשר להגביר את הכרת התודה אצל כל אחד מאתנו באמצעות מנטרה או טקס קבוע . למשל, נזכרים ומשחזרים בכל ערב לפני השינה שלושה דברים קטנים וחיוביים שקרו במהלך היום, נותנים להם מקום ומתפעלים מעט ממה שאפשר להם להתקיים . הכרת תודה כזאת משאירה אותם בזיכרוננו לפני שייעלמו . בהתחלה זה קורה באופן מלאכותי, אחר כך התזכורת הופכת חלק בלתי נפרד מהחיים, מספקת משמעות וסיבה לקיומנו ומחזקת את החוסן הנפשי שלנו . פסקה 8 פסקה 9 פסקה 10 פסקה 11
|
|