|
|
صفحة: 67
קְרָאתֶם לָמָה יָנֵץ לֵוִי הִתְחִיל לְסַפֵּר עַל הַדוֹד אַרְיֵה . בָּעַמוּדִים הַבָּאִים תִקְרְאוּ אֵיךְ דוֹד אַרְיֵה הִגִיעַ לְעָנָן . בַּקֶטַע שֶׁלִפְנֵיכֶם, דוֹד אַרְיֵה מְסַפֵּר לָאַחְיָנִים שֶׁלוֹ אֵיךְ בְּאַחַד הַמַסָעוֹת שֶׁלוֹ, כְּשֶׁטִיֵל בַּיַעַר, רָאָה פִּתְאוֹם עַל אַחַד הָעֵצִים פֶּתֶק קָטָן . וְאָז . . . 7 . עַל אֵילוּ שְׁאֵלוֹת יֵשׁ תְשׁוּבוֹת בַּקֶטַע שֶׁקְרָאתֶם ? סַמְנוּ שְׁתֵי שְׁאֵלוֹת . הַאִם יָנֵץ מְתַכְנֵן אֶת הַסִפּוּרִים שֶׁלוֹ מֵראֹשׁ ? בֶּן כַּמָה יָנֵץ הָיָה כְּשֶׁהוּא הִתְחִיל לִכְתֹב אֶת הַסֵפֶר ? אֵילוּ סְפָרִים יָנֵץ אָהַב כְּשֶׁהוּא הָיָה יֶלֶד ? מָה גָרַם לוֹ לְהַתְחִיל לִכְתֹב אֶת סִפְרֵי דוֹד אַרְיֵה ? מָה, בֶּאֱמֶת ? כְּשֶׁשָׁאֲלוּ אֶת יָנֵץ אִם הַדְמוּת שֶׁל דוֹד אַרְיֵה מְבֻסֶסֶת עַל אָדָם אֲמִתִי, הוּא אָמַר שֶׁכֵּן, הַדְמוּת מְבֻסֶסֶת עַל הַדוֹד שֶׁלוֹ ! 67
|
|