|
|
صفحة: 146
אִילַן יוּ חֲסִין מֵאֵת חַגִית בֶּנְזִימָן תָּמִיד, כְּשֶׁסַּבָּא מַסְבִּיר לִי מֵרֹאשׁ מִי הָאֲנָשִׁים שֶׁאֲנִי אָמוּר לִפְגֹּשׁ - מִי דּוֹד שֶׁל אָבִי וּמִי שֶׁל אִמִּי, לְמִי יֵשׁ בֶּן - דּוֹד וּמִי זֶה מִי, מִי קָרוֹב בֶּאֱמֶת - מִי קָרוֹב בְּעֵרֶךְ אֲנִי שׁוֹכֵחַ הַכֹּל בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ . לָכֵן הוּא צִיֵּר לִי צִיּוּר עִם שֵׁמוֹת שֶׁל כָּל הַדּוֹדִים וְשֶׁל כָּל הַדּוֹדוֹת, שֶׁל כָּל הָאַחִים וְשֶׁל כָּל הַגִּיסִים וְשֵׁם הַצִּיּוּר הוּא "אִילַן יוּחֲסִין" . וּכְשֶׁבָּאתִי הַיּוֹם לַחֲתֻנָּה שֶׁל סְמָדַר רָחוּץ וְנָקִי וּמְאֹד מְגֻנְדָּר, וְהָאִישׁ הַנֶּחְמָד, שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ דָּוִד, נִגַּשׁ וְשָׁאַל אוֹתִי שׁוּב, כְּמוֹ תָּמִיד : "מָה אֲנִי שֶׁל סַבָּא ? אַתָּה תְּנַחֵשׁ ! אֲנִי מְחַכֶּה וְסוֹפֵר עַד חָמֵשׁ ! " חִכִּיתִי דַּקָּה וְאָמַרְתִּי לוֹ "גִּיס" כִּי הֵצַצְתִּי בָּאִילָן שֶׁהָיָה לִי בַּכִּיס . 1 . א . מָה הַיֶלֶד הַדוֹבֵר בַּשִׁיר שׁוֹכֵחַ ? • אֵיךְ קְרוֹבֵי הַמִשְׁפָּחָה שֶׁלוֹ קְשׁוּרִים אֵלָיו . • שֶׁהוּא אוֹהֵב אֵרוּעִים מִשְׁפַּחְתִיִים . • מִי זוֹ סְמָדַר וְלָמָה הוּא בָּא לַחֲתֻנָה שֶׁלָה . • מָה זֶה אִילַן יוּחֲסִין וְלָמָה הוּא צָרִיךְ אֶחָד כָּזֶה . ב . לְפִי דַעְתְכֶם, מַדוּעַ קָשֶׁה לוֹ לִזְכֹּר זֹאת ? 146 146
|
|