|
|
صفحة: 20
הבנה והבעה 20 הנבדקים חולקו לשלוש קבוצות . לאחת הקבוצות ניתן בשפע זמן לשינה – תשע שעות בכל לילה במשך תשעה לילות . לקבוצה השנייה ניתנו רק חמש שעות בכל לילה למשך אותה תקופה . נבדקים מהקבוצה השלישית ישנו חמש שעות בכל לילה במשך חמישה לילות בלבד, ולאחר מכן יכלו לישון כאוות נפשם בסוף השבוע, ואז חזרו לשינה מוגבלת בזמן למשך יומיים נוספים . פס׳ 4 שתי הקבוצות ששנתן הוגבלה אכלו יותר חטיפים לאחר ארוחת הערב, עלו במשקל יותר מהנבדקים שישנו שינה ארוכה במשך תשעה ימים וחוו ירידה ברגישות לאינסולין . אומנם הנבדקים שיכלו להאריך בשינה בסוף השבוע היו עייפים פחות לאחר סוף השבוע שבו יכלו לישון והראו שיפור במדדים מסוימים במהלך סוף השבוע, למשל הפחתה באכילת חטיפים אחרי ארוחת הערב, אך השיפור הזה נעלם לחלוטין כשחזרו למשטר של הגבלת שינה . פס׳ 5 היכולת לפצות על המחסור בשינה במהלך סוף השבוע אפילו החמירה מדדים מסוימים, כמו הרגישות לאינסולין, שהיא אחד התסמינים המוקדמים של סוכרת מסוג 2 . כאשר מדדו את הרגישות לאינסולין בגוף כולו, נמצאה ירידה של % 27 בין תחילת המחקר לסופו אצל נבדקים שיכלו לפצות על מחסור בשינה – פי שניים יותר מאצל נבדקים שישנו חמש שעות בלילה בלי אפשרות לפיצוי . בשריר, שמאופיין בצריכת גלוקוז גבוהה, ירדה הרגישות לאינסולין בכ- % 9 אצל מי שפיצה על מחסור בשינה בסוף השבוע . לעומת זאת לא נראה שינוי אצל נבדקים שישנו שינה ארוכה או אצל אלה שישנו לזמן מוגבל ללא אפשרות לפצות על כך . ״בסיכומו של דבר, איננו רואים שום תועלת מטבולית בשינה בלתי מוגבלת בסוף השבוע״, אמר דפנר . פס׳ 6 ״ייתכן שהתנודות שהגוף שלנו חווה בדפוסי השינה – שינוי מחזור הָעֵרוּת והשינה בסוף השבוע ואז חזרה לשינה בלתי מספקת – הן שגורמות לנזק״, אומר רייט . דבריו הגיוניים על רקע העובדה שבקרב אלה שישנו פרק זמן קבוע לכל אורך המחקר – בין שישנו חמש שעות או תשע שעות – לא נרשמה ירידה ברגישות לאינסולין בשרירים . לא זו בלבד שהשינה הבלתי מוגבלת בסוף השבוע הייתה חסרת תועלת מבחינה מטבולית, אלא למעשה היא גם לא האריכה במידה רבה את זמן השינה – אלה שישנו ללא הגבלה בסוף השבוע ישנו רק 66 דקות בממוצע יותר מאלה שלא ניתנה להם הזדמנות לפצות על מחסור בשינה . פס׳ 7 רייט אינו שולל את האפשרות ששנת סוף שבוע בלתי מוגבלת יכולה לפצות על מחסור בשינה במשך לילה אחד או שניים בשבוע, ובכוונתו לחקור זאת בעתיד . החוקרים אף הבחינו כי גברים הצליחו לפצות על מחסור בשינה טוב יותר מנשים, והם מתכננים מחקרי המשך שיבדקו את ההבדל הזה . בינתיים המסקנה היא שכדאי לשמור על דפוסי שינה עקביים ולהקפיד על שינה מספקת באופן סדיר ולאורך זמן . * ד״ר עידו מגן הוא מתמחה בכיר במחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן .
|
|