|
|
صفحة: 57
בְּלָמֶד אָמַר אוֹרִי ״לַכְסָנִית״ . ״מָה ? אֵין מִלָה כָּזֹאת,״ אָמְרָה שִׁירָה . ״יֵשׁ, תִרְאִי,״ אָמַר אוֹרִי . ״אִמָא קָנְתָה לָנוּ סֻכָּרִיוֹת מְיֻחָדוֹת לִמְצִיצָה בִּגְלַל כְּאֵב הַגָרוֹן, וְכָתוּב עַל הַחֲפִיסָה 'לַכְסָנִיוֹת לַהֲקָלַת כְּאֵב גָרוֹן' . ״ ״לָמַדְתִי מִלָה חֲדָשָׁה,״ אָמְרָה שִׁירָה, ״וְעַכְשָׁו תוֹרִי - מֵם . אוּף, קָשֶׁה לִבְחֹר, אֲנִי מַכִּירָה לְפָחוֹת חָמֵשׁ מִלִים שֶׁל חֹרֶף בְּמֵם . ״ ״תִזְכְּרִי, אָמַרְנוּ רַק מִלָה אַחַת,״ אָמַר אוֹרִי, וְלֹא הִתְאַפֵּק, אַף שֶׁזֶה לֹא הָיָה הַתוֹר שֶׁלוֹ : ״מַבּוּל . אַתְ זוֹכֶרֶת אֶת הַמַבּוּל שֶׁיָרַד בְּשַׁבָּת ? ״ שִׁירָה לֹא עָנְתָה וְעָבְרָה לְנוּן . ״נַזֶלֶת״ ״סְוֵדֶר״ ״עֲנָנִים״ ״מָה יֵשׁ בָּאוֹת פֵּא ? ״ שָׁאַל אוֹרִי, ״אֲנִי לֹא מוֹצֵא כְּלוּם . ״ ״אֶתֵן לְךָ רֶמֶז,״ אָמְרָה שִׁירָה, וְהִתְחַבְּאָה מִתַחַת לִשְׂמִיכַת הַפּוּךְ . ״אֵיפֹה אֲנִי ? ״ ״פֹּה,״ עָנָה אוֹרִי, ״אֲבָל זֶה לֹא קָשׁוּר לַחֹרֶף . ״ ״הִתְכַּוַנְתִי לַפּוּךְ,״ אָמְרָה שִׁירָה . ״אִמָא תָמִיד אוֹמֶרֶת 'פּוּךְ' כְּשֶׁהִיא מִתְכַּוֶנֶת לִשְׂמִיכוֹת הַחֹרֶף . ״ ״אֲנִי אַמְשִׁיךְ,״ אָמַר אוֹרִי . ״צָעִיף . ״ ״קוֹר״ ״רוּחַ״ ״שְׁלוּלִית״ ״תַנוּר,״ קָרָא אוֹרִי . ״אוּלַי נְכַבֶּה אוֹתוֹ קְצָת . הַמִשְׂחָק הַזֶה חִמֵם אוֹתִי . . . ״ 57
|
|