|
|
صفحة: 212
עמוד 1 212 212 "אוֹי, אָלֶכְּסַנְדֶר ! " מאת רוֹמֵם סָרַנְגָה 1 אָלֶכְּסַנְדֶר פְלֵמִינְג שמע את המשפט "אוי, אלכסנדר, איזה בלגן ! " לעיתים קרובות מאוד . אימא שלו אמרה את זה בכל פעם שנכנסה לחדר שלו . המורה שלו אמר את זה בכל פעם שפתח את המחברת שלו . 5 החברים שלו אמרו את זה בכל פעם שאלכסנדר פתח את התיק שלו, וְסֶנְדְוִויצִ׳ים ישנים ומגעילים נשפכו ממנו . אבל בעיני אלכסנדר, סנדוויצ׳ים ישנים לא היו מגעילים בכלל, גם אם כבר היו שחורים מרוב עוֹבֶשׁ . הוא הסתכל בהם בעניין ורחרח וחקר אותם, כפי שחקר כל דבר סביבו . 10 אלכסנדר גדל בחווה, וכל יום אחרי הלימודים הוא היה מתיישב בפינה בחצר, וחוקר . פעם חקר איך מְגיבוֹת הנמלים אם מפזרים קקי של סוסים מסביב לקן שלהן ; פעם חקר איך מִשְׁתַנֶה הצבע של הביצה אחרי שהיא מתחילה להסריח ; ופעם חקר כמה זמן יכולה נוצה של יונה לרחף באוויר . 15 השנים חלפו . אלכסנדר סיים את לימודיו בְּהִצְטַיְינוּת ( רק בסעיף "סדר וניקיון" הציון שלו נשאר "בלתי מספיק" ) והחליט להיות חוקר . הייתה לו מטרה חשובה : למצוא דרך להתגבר על המחלות והזִיהוּמִים הקשים שֶׁנִגְרָמִים על ידי חיידקים . התרופות שבהן השתמשו בתקופתו היו חלשות ולא הוֹעילוּ, והרופאים היו חַסְרֵי אוֹנִים ולא הצליחו לעזור 20 לפצועים ולחולים . אלכסנדר רצה לגלות חומר שיוכל להילחם בחיידקים ולהשמיד אותם . 1 . לפי הקטע הזה, אלכסנדר פלמינג היה : ביישן סקרן עצלן
|
|