|
|
صفحة: 119
א . נפח תיבה המטרה ב פעילות 7 היא לפתח את התפיסה המרחבית של התלמידים ואת ההבנה שמספר המשבצות שרואים על פאות התיבה אינו שווה למספר הקוביות שבתוך התיבה, ושכמה משבצות יכולות להיות שייכות לאותה קובייה . למשל ב סעיף א , אם מקפלים את התיבה וממלאים אותה בקוביות, שלוש המשבצות המסומנות באדום יהיו שלושה צדדים שונים ( פאות שונות ) של אותה קובייה . א קוביות 1 ס ״ מ התלמידים מגלים את הקשרים האלה בדרך של התנסות . הדרישה לשער לפני הבדיקה מחייבת את התלמידים להתבונן לעומק בפריסות . לאחר מכן הם משתמשים בפריסות המתאימות בדפי הגזירה שבחוברת האבזרים ( עמודים 29 - 32 ) , יוצרים את התיבות הפתוחות וממלאים אותן בקוביות . כך הם יכולים לראות בפועל את הקשר בין המשבצות על הפאות ובין הקוביות בתוך התיבה . עמודים 172 - 179 בחלק הזה התלמידים לומדים כיצד לחשב נפח של תיבה בדרך של התנסות . ב פעילויות 8 - 12 התלמידים עובדים עם תיבות א , ב ו- ג מאוסף התיבות . פעילות 8 משמשת הקדמה לנושא מדידת נפח בעזרת קוביות . ב פעילויות 9 - 12 התלמידים נדרשים תחילה לשער כמה קוביות אפשר להכניס לכל תיבה . לרוב הם משערים מספר הקטן בהרבה מהנפח האמתי, וכדאי לשים לב לכך . לאחר מכן הם ממלאים את התיבות בקוביות באופן שיטתי : תחילה ממלאים שכבה אחת בתיבה ומוצאים את מספר הקוביות בשכבה בעזרת תרגיל כפל . לאחר מכן הם בודקים כמה שכבות כאלה אפשר להכניס לתיבה ומוצאים את מספר הקוביות הכולל בעזרת תרגיל כפל נוסף . שימו לב שמספר הקוביות בשכבה אחת תלוי בכיוון שהתיבה מונחת בו ואיזו מפאות התיבה פותחים כדי למלא אותה בקוביות . התיבות בנויות כך שיש פאה אחת שנפתחת בקלות רבה יותר מהאחרות . הפאה הזאת מסומנת במילה "פתיחה" . הסרטוטים והחישובים בספר מתאימים למצב שבו פותחים את הפאה הזאת, אך לא משנה מאיפה מתחילים למלא את התיבות, תמיד מתקבל אותו נפח . 119
|
|