|
|
صفحة: 103
103 ב . חקר נתונים כך הדיאגרמה ב סעיף א צריכה להיראות : תּוּתתַּפּ וּחַעֲנָבִיםבַּנָּנָה הַטְּעָמִים שֶׁבָּחֲרוּ הַיְּלָדִים 10 9 8 7 6 5 4 3 2 1 מִ סְ פָּ ר הַ יְּלָ דִ ים ב סעיף ג התלמידים מתבקשים להמציא בעצמם שאלה שאפשר לענות עליה על סמך הדיאגרמה . ב סעיף ד מוצגת שאלה שאי אפשר לענות עליה על סמך הדיאגרמה, אלא רק על סמך הציור, וחשוב לדון עם התלמידים בהסבר לכך : בדיאגרמה מוצג רק מספר הילדים שבחרו בכל טעם, ולא ידוע אם הם מרכיבים משקפים, או לא מרכיבים משקפים . לעומת זאת בציור אפשר לראות אם מי שבחר בטעם מסוים מרכיב משקפים או לא . ב סעיף ה התלמידים ממציאים בעצמם שאלה שאי אפשר לענות עליה על סמך הדיאגרמה . לסיכום הפעילות הזאת מומלץ שהתלמידים יציגו לשאר תלמידי הכיתה את השאלות שהמציאו, וחבריהם יבדקו אם אפשר לענות עליהן על סמך הדיאגרמה בלבד . ב פעילות 3 התלמידים עורכים סקר בכיתה בנוגע לטעם האהוב על כל תלמיד, מתעדים את תוצאות הסקר בטבלה ומסרטטים על פיה דיאגרמת עמודות . מטרת הפעילות הזאת היא לאפשר לתלמידים להתנסות באיסוף הנתונים ולא רק בהצגתם . את תשובות התלמידים על הטעם האהוב עליהם אפשר לאסוף בדרכים שונות, לדוגמה : אפשר לחלק את הכיתה לקבוצות, וכל קבוצה תאסוף את הנתונים של החברים בה . לאחר בניית הדיאגרמה המסכמת את הנתונים אפשר להשוות את התוצאות שהתקבלו בסקר שנערך בכיתה לתוצאות בפעילות 1 . פעילות 4 עוסקת אף היא בהצגת נתונים בטבלה ובדיאגרמת עמודות, אך בעוד בפעילויות 1 ו- 2 הנתונים מתוארים במילים ( שמות של טעמים ) , בפעילות הזאת הנתונים הם מספרים ( מספר הנפשות במשפחה ) . קשה יותר לעסוק בנתונים מספריים, שכן יש תלמידים המתבלבלים בין ערך הנתון ( לדוגמה : 4 נפשות במשפחה ) ובין השכיחות שלו ( לדוגמה : 5 משפחות כאלה ) .
|
|