|
|
صفحة: 28
28 א . כפל וחילוק על ישר המספרים פעילות 4 עוסקת בנושא היעילות . לרוב התלמידים יהיה קל יותר לחשב 4 קפיצות של 12 מלחשב 12 קפיצות של 4 . ב פעילות 5 , שבה ההפרש בין הגורמים בכל תרגיל גדול, כנראה לא תהיה לתלמידים כלל התלבטות בנושא . פעילויות 6 - 8 עוסקות בקשרים בין תרגילים . בכל הפעילויות נוח שהגורם הקטן ייצג את מספר הקפיצות, ולכן אם הוא גדל ( כמו בפעילות 6 ) יש להוסיף קפיצות, ואם הוא קטן ( כמו בפעילות 7 ) יש להוריד קפיצות . הנה הפתרון של פעילות 6 : 6 . פִּתְרוּ בְּעֶזְרַת קְפִיצוֹת עַל יְשַׁר הַמִּסְפָּ רִים : = 220 × 4 022044066088001,1 0 שַׁנּוּ אֶת צִיּוּר הַיָּ שָׁ ר כָּ ךְ שֶׁיַּתְאִים לַתַּרְגִּיל = 220 × 5 וּפִתְרוּ . 880 1,100 ב פעילות 8 אין הכרח לצייר את הקפיצות ( אפשר גם לחשוב על ייצוג אחר לקבוצות שוות ) . ב סעיף ג , המוגדר אתגראתגר , אפשר לתאר שני סוגים של קשרים בין התרגיל הפתור 560 = 4 × 140 ובין התרגיל ___ = 8 × 140 : קשר של חיבור – יש להוסיף 4 קפיצות ( או קבוצות ) של ,140 כלומר התוצאה תגדל ב- 560 ; קשר של כפל – מספר הקפיצות ( או הקבוצות ) גדל פי ,2 כלומר התוצאה תגדל פי 2 . בשתי הדרכים מתקבל הפתרון 1,120 = 8 × 140 . ב פעילויות 9 - 10 התלמידים פותרים תרגילי חילוק בעזרת קפיצות על ישר המספרים . המספר הראשון בתרגיל החילוק מייצג את הנקודה שאליה מגיעים בסוף, והמספר השני יכול לייצג את הגודל של כל קפיצה או את מספר הקפיצות . באופן מעשי קשה יותר להשתמש באפשרות השנייה כדי לפתור תרגילי חילוק . כשהמספר הנתון מייצג את מספר הקפיצות, ואין יודעים את הגודל של כל קפיצה, פותרים את התרגילים בדרך של נסייה וטעייה . לעומת זאת, כשהמספר הידוע הוא הגודל של כל קפיצה, מתקדמים בקפיצות המתאימות עד שמגיעים למספר המבוקש, ואז מונים את הקפיצות . מספר הקפיצות הוא התוצאה של התרגיל . על התלמידים להשתמש בתובנה כדי להחליט אם להתאים את המספר השני בתרגיל החילוק לגודל של כל קפיצה או למספר הקפיצות . ב פעילות 9 עוסקים בכך . יש להניח שלרוב התלמידים יהיה קל יותר לפתור את סעיף א , שבו המספר 11 בתרגיל ___ = 11 : 110 מייצג את גודל הקפיצה, מאת סעיף ב , שבו המספר 11 מייצג את מספר הקפיצות . ב פעילות 10 סביר שלתלמידים לא תהיה התלבטות בנוגע לתפקיד הגורם . זאת בגלל ההפרש הגדול בין הגורמים וכן בגלל המספרים הנוחים בתרגילים .
|
|