|
|
صفحة: 109
109 ב . פתרון בעיות אם מתעורר אצל תלמיד קושי בזיהוי התרגיל, חשוב לבקש ממנו לזהות תחילה את החלקים ואת השלם . בדרך זו הוא ילמד : כאשר נתונים שני החלקים הדרושים למציאת השלם, יש לחבר אותם, ובשפה המתמטית - יש להשתמש בתרגיל חיבור ( לדוגמה, בעיה ב בעמוד 152 ) ; כאשר נתונים השלם ואחד החלקים, כדי למצוא את החלק האחר יש לחסר את החלק הראשון מהשלם, ובשפה המתמטית - יש לבצע תרגיל חיסור ( לדוגמה, בעיה א בעמוד 151 ) . לעתים קרובות התלמידים כותבים משוואת חיבור במקום תרגיל חיסור ( לדוגמה, לבעיה א בעמוד 151 : 17 = __ + 4 ) . הכוונה למשוואה שיש לה אותו מבנה מתמטי כמו לתרגיל : נתון חלק ויש למצוא את החלק האחר כדי לקבל את השלם . מכיוון שהמבנה המתמטי הוא נכון, חשוב לאפשר לתלמידים לתאר ביטוי מסוג זה בכתב ; כך הם ישקפו את דרך חשיבתם בתהליך הבנת המצב המתואר בטקסט . הפעילויות בספר לתלמיד עמודים 151 - 157 בפעילות 1 בבעיות ג ו - ה התלמידים נשאלים על התחלת תהליך, ועל כן הן קשות יותר לפתרון, לא מבחינה מתמטית אלא מבחינת המצב המתואר . מומלץ לשאול קודם על הקבוצות המתוארות ( חלקים ושלם ) , ורק אחר כך להתקדם לתרגיל המתאים לחישוב המספר החסר . בפעילות 2 עוסקים לראשונה בפרק זה בכתיבת סיפור או בעיה לתרגיל נתון . יש שתי אפשרויות לעבודה בפעילות זו : לכל סעיף ינסחו התלמידים סיפורים או בעיות כרצונם . חשוב לוודא שהבעיות מגוונות מבחינת דרכי התיאור המילולי שלהן, מבחינת התהליך המתואר ( הפחתה או הוספה או איסוף ) , מבחינת סוגי העצמים שבהם מדובר וגם מבחינת סוגי המספרים שעוסקים בהם . לחלופין, יתבקשו התלמידים לתאר מצבים מקבילים בסעיפים א ו - ב ( למשל, בסעיף א : היו לי 9 שקלים וקיבלתי עוד חמישה, כמה כסף יש לי כעת ? בסעיף ב : היו לי 9 שקלים ונתתי 5 לחבר . כמה כסף יש לי כעת ? ) . אם התלמידים מתקשים למצוא רעיונות לכתיבת בעיות, אפשר להציע להם להיעזר בציור הפתיחה . בפעילות 3 התלמידים משתתפים בניסוח המילולי של הבעיה, ובדרך זו מסבים את תשומת לבם לתהליכים המתוארים בטקסט : הקטנה או הגדלה . מומלץ לדון עם התלמידים בשתי הבעיות שבעמוד 154 : - מה ההבדל בין שתי הבעיות ? - איך אפשר לדעת אם תלמידים נוספו או עזבו ? - מהו התרגיל המתאים לפתרון כל בעיה ? - האם המילים "עזבו" ו"נוספו" מרמזות על הפעולה שבתרגיל ?
|
|