|
|
صفحة: 15
5 1 ב . שני החלקים שווים יוֹצֵא מִן הַכְּלָליוֹצֵא מִן הַכְּלָל ( עמוד 16 ) - דבר מסוים יהיה יוצא דופן בקבוצה כאשר כל שאר הדברים בקבוצה חולקים תכונה משותפת או תכונות משותפות שהוא אינו שותף לה או להן . בפעילות זו יש שלושה בתים שהחלון הימני בהם הוא צהוב והשמאלי הוא ורוד ובית אחד בסעיף ג שהצבעים בו הפוכים – החלון הימני ורוד והשמאלי צהוב . שימו לב שארבעת הבתים זהים בכל הסעיפים פרט לצבע הבית השונה בכל סעיף ולצבעי החלונות ההפוכים . התלמידים יכולים למצוא גם פתרונות אחרים . יש לקבל פתרונות אם הם מנומקים היטב ומצביעים על תכונות המשותפות לשלושה מתוך הארבעה ושונות באחד מהם . עמודים 17 - 19 פעילויות 9 - 13 עוסקות בשימוש בסימני השוואה ( < , > , = ) כדי להשוות בין תרגיל למספר . בכיתה א למדו התלמידים שאפשר להשתמש בסימני אי - השוויון ( < , > ) כאשר משווים בין תרגיל למספר, למשל כך : 13 > 5 + 4 . כאן לומדים שני דברים חדשים : 1 . אפשר לכתוב ביטויים של אי - שוויון בין תרגיל למספר גם כאשר התרגיל נמצא מימין והמספר נמצא משמאל, למשל כך : 5 + 4 < 13 . 2 . אפשר גם לכתוב ביטויים של שוויון שבהם התרגיל מימין והמספר משמאל, כך : 5 + 4 = 9 ( כיוון הקריאה הוא עדיין משמאל לימין : 9 שווה 4 ועוד 5 ) . שתי עובדות אלה נובעות מאותו העיקרון : סימני ההשוואה ( שוויון ואי - שוויון ) מסמנים את הקשר בין הביטוי שנמצא משמאלם לזה הנמצא מימינם . בכל אחד מהצדדים יכול להופיע מספר או תרגיל ( בהמשך השנה, בפרק המבנה העשרוני חלק ב , יפגשו התלמידים את סימני ההשוואה גם בין תרגיל לתרגיל ) . כיוון הקריאה במתמטיקה הוא תמיד משמאל לימין, לכן כאשר התרגיל מימין והמספר משמאל, מתחילים את הקריאה מהמספר . לתלמידים קל יותר להבין ביטויים מהסוג הראשון ( 5 + 4 < 13 ) מאשר ביטויים מהסוג השני ( 5 + 4 = 9 ) . הסיבה לכך היא שתפקידם של סימני אי - השוויון כסימני השוואה ברור יותר לתלמידים מאשר תפקידו של סימן השוויון . מאז החלו התלמידים ללמוד מתמטיקה, הם תמיד ראו את סימן השוויון לימינו של התרגיל, ולמדו שאחריו יש לכתוב תוצאה, לכן סימן השוויון נתפס בעיני רבים מהתלמידים כסמל שפירושו "והתוצאה היא . . . " . המקרה היחיד שבו הם נתקלו בשוויון בהקשר אחר הוא שוויון בין מספרים : 13 = ,13 ואמנם גם ביטויים אלה מעוררים קושי אצל לא מעט תלמידים . ָ דְ ג ב א אֵיזֶה בַּיִת יוֹצֵא דֹּפֶן ? הַקִּיפוּ אוֹתוֹ .
|
|