صفحة: 34

34 כיצד רואים המומחים את עתידו של המרחב הכפרי ? גופי התכנון מכירים בכך שלמרחב הכפרי יש תפקידים חשובים, כמו : שמירה על השטחים הפתוחים, שמירה על המורשת ושמירה על קרקעות המדינה, שמירה על ערכי נוף וסביבה, כל זאת כמובן לצד המשך הייצור של תוצרת חקלאית . עם זאת, כלכלנים מדגישים שיש לגדל רק גידולים שיש להם יתרון יחסי ויכולים להיות רווחיים . כאשר עלות הגידול גבוהה יש לשקול יבוא של התוצרת . אנשי התכנון ממליצים : לא להקים יישובים כפריים חדשים נוספים ( פרט למקרים מיוחדים ) . לשמור על אופיו וייחודו של הכפר, בעיקר על מספר התושבים הקטן ועל קיומם של חיי קהילה פעילים . לתמוך בהמשך העיבוד של השטחים החקלאיים ולעודד ענפי תעסוקה שאינם פוגעים באופי הכפרי, למשל תיירות וקיט . לשמור על אתרים ופרטי נוף שהם חלק מהמורשת של היישוב ומקנים לו את אופיו המיוחד, למשל שדרת ברושים ותיקה, חדר אוכל ישן, מגדל מים או חומה . להרחיב את שיתופי הפעולה בין יישובים שונים, גם אם הם שייכים למועצות אזוריות שונות, בתחומי החינוך, התרבות והפנאי, המסחר והתעסוקה כדי לייעל את מתן השירותים לתושבים ולהרחיב את מעגל התעסוקה . אחרי שקראתם את עמדותיהם של המומחים, האם אתם עדיין מחזיקים בדעתכם, או שאתם תומכים כעת בפתרון אחר ? ואולי אפשר לחשוב על אפשרויות נוספות לתכנון המרחב הכפרי ? היישוב שמשית בגליל ליצור הפרדה בין יישובים כפריים ליישובים עירוניים באופן שימנע את הפיכתם של היישובים הכפריים לפרוורים עירוניים . הפרדה כזאת צריכה לבוא לידי ביטוי אפילו ביצירת חיץ של שדות חקלאיים . לצד ההפרדה הפיזית יכולות להתקיים שותפויות בתחומי התעסוקה, היזמות, התשתיות וכדומה שיביאו תועלת לכל התושבים . המצדדים בשמירה על המרחב הכפרי, יש מול אלה הטוענים שהצפיפות הגדולה הצפויה במדינת ישראל בעתיד הקרוב מחייבת להגדיל את מכסת התושבים ביישובים הכפריים ליותר מ - 2,000 איש ליישוב . הם מציעים לאמץ מודל של בנייה שאינה רק צמודת קרקע, לאגד כמה יישובים ליישוב אחד ולחבר את היישובים לעיר הגדולה הסמוכה אליהם . יש אף הצופים שעד שנת 2050 תיעלם צורת המגורים הכפרית מהנוף בישראל, והכפרים היחידים שיישארו יהיו למטרת שימור היסטורי בלבד .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار