|
|
صفحة: 47
אז שנת 2017 ועד 2019 התנהל מאבק משפטי על הקמת חוות טורבינות רוח לייצור חשמל בהר פרס ברמת הגולן . בית המשפט נדרש להכריע בין הקמת חווה לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת ובין הגנה על ציפורי רמת הגולן שעלולות להיפגע מלהבי הטורבינות, ביניהן נשרים שנמצאים בסכנת הכחדה . מי נגד מי ? : פרופ' יוסי לשם והחברה להגנת הטבע מגישי העתירה : ממשלת ישראל, הוועדה הארצית המשיבים לעתירה לתכנון ובנייה ומשיבים נוספים מה הסיפור ? בינואר 2015 קיבלה החברה לאנרגיה מתחדשת מהמדינה ֿ רישיונות להקים את חוות "רוח בראשית" ברמת הגולן - חווה לייצור חשמל באמצעות אנרגיית הרוח ובה 42 טורבינות . החברה להגנת הטבע עתרה לבג"צ בטענה שבאישור הפרויקט להקמת הטורבינות לא נכללו הגנות על בעלי הכנף מפני הלהבים של טורבינות הענק . הכוונה הייתה בעיקר לנשרים ורחמים, שנמצאים גם כך בסכנת הכחדה . חברת האנרגיה מצידה טענה בבית המשפט כי היא מתחייבת להפעיל בחוות "רוח בראשית" את מלוא האמצעים, טכנולוגיים ואחרים, המיושמים בהצלחה במקומות רבים בעולם כדי להעניק לבעלי הכנף הגנה מרבית . לכאורה הכול בסדר, הנשרים מוגנים ואפשר להסיר את העתירה, אבל החברה להגנת הטבע לא השתכנעה . היא שבה וטענה שטורבינות בגובה של 80 מטר שיוקמו בסמוך לאזורי הקינון יסכנו את בעלי הכנף ועלולים אף לגרום להכחדה של חלק מהם . בין היתר טענו נציגי החברה להגנת הטבע שהיזמים אמורים להפעיל את מערך הגילוי, ואם יתברר שבעלי הכנף בסכנה, עליהם להפסיק את פעילות הטורבינות . אך הדבר עומד בניגוד לאינטרס הכלכלי שלהם, שטורבינות הרוח יפעלו באופן רציף . היזמים, כך טענה החברה להגנת הטבע, יהיו כמו ה"חתול ששומר על השמנת" . מ כיצד הגיעו הנשרים לבית המשפט ? כבר בסוף המאה ה - 19 החלו יוזמות לשימור אתרי טבע ונוף, ובעקבות כך הוכרז על הקמת פארקים לאומיים ראשונים בארצות הברית . יוזמות אלה עסקו בעיקר באזורים הפתוחים הטבעיים . בשנות השישים של המאה ה - 20 בעקבות המודעות לבעיות כמו פיזור חומרים כימיים מסוכנים, פגיעה במערכת החי והצומח ופגיעה בבני האדם, החלו התנועות הסביבתיות להתמקד בשמירה על האיזון בטבע ועל שרשרת הקיום ובמניעת הרס הטבע . בשנות השבעים של המאה ה - 20 העלה כריסטופר סטון, פרופסור אמריקני למשפטים, את הסוגיה "האם עצים זכאים למעמד משפטי ? " לפי פרופ' סטון, לא רק שלטבע ולמרכיבים בטבע יש זכויות משפטיות, אלא שהאינטרסים של האדם אינם יכולים לבטל את הזכויות המשפטיות של העץ, הים, האקלים, הציפורים ושל הדורות הבאים, שלמענם יש לשמור על משאבי כדור הארץ כך שגם הם יוכלו ליהנות מהם . לפי המודל של סטון, לטבע על מרכיביו יש מעמד משפטי ממש כמו לבני האדם, עם זאת אין לו אפשרות להגן על עצמו ואין לו קול משל עצמו, ולכן הוא זכאי לנציג שיגן עליו וייצג אותו בבית המשפט . על פי פסיקות בית המשפט בישראל הטבע אינו זכאי למעמד משפטי משל עצמו . בעתירה לבג"צ משנת 2005 ( בג"צ 05 / 466 ) ביקשו העותרים להיאבק למען שימור האתר "מצפה נפתוח" שבהרי ירושלים . הם צירפו את הצבי הארץ ישראלי כעותר משום שהאתר הוא בית גידול לשלושים זנים של הצבי שנמצאים בסכנת הכחדה . שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין כתב בפסק הדין : "לא הגענו בחוק או בפסיקה לרמה של השוואת בעלי החיים לאדם מבחינת זכויותיהם או מעמדם בדין, ולא בכדי הוגשו העתירות הנזכרות על ידי ארגונים ציבוריים שעניינם בבעלי חיים, ולא על ידי בעלי חיים עצמם . לכך טעמים טובים, ואל נשכח כי בני אדם ממשיכים לאכול מבשרם של בעלי חיים . . . אם נרצה, זוכים בעלי החיים למעין אפוטרופסים, המהפכים בענייניהם ודורשים טובתם, אך הם עצמם אינם 'צד' במובן המשפטי . " "האם עצים זכאים למעמד משפטי ? " . . . לא רק שלטבע ולמרכיבים בטבע יש זכויות משפטיות, אלא שהאינטרסים של האדם אינם יכולים לבטל את הזכויות המשפטיות של העץ, הים, האקלים, הציפורים ושל הדורות הבאים . . . 47
|
|