صفحة: 12

העות'מאנית את ריבונותה במרבית שטחי המזרח התיכון לטובת הבריטים והצרפתים שהשיגו שליטה במרחב וחילקו אותו ביניהם . בחלוקה זו קבעו המעצמות גבולות שיצרו בסופו של דבר מדינות ריבוניות, כגון עיראק, סוריה, לבנון וישראל . מאז היווסדה של מדינת ישראל ועד הסכמי השלום עם מצרים וירדן, ישראל תפסה את עצמה כמבודדת - "מדינה קטנה מוקפת אויבים" . התפיסה הזאת נשענה על מצב המלחמה המתמיד שבו הייתה נתונה עם מדינות ערב השכנות . בעשורים האחרונים ישראל הייתה מעורבת בעימותים צבאיים רבים בחזיתות הדרום והצפון, שהעמידו את חיי אזרחיה בסכנה מתמשכת . ישראל חשה מאוימת גם מצד איראן מאז המהפכה האסלאמית שהתרחשה בה בשנת 1979 . האיום אף התגבר בעקבות תוכנית הגרעין האיראנית שנרקמה בעשור האחרון . בגלל ריבוי האיומים הללו, ועל אף הסכמי השלום עם שתיים משכנותיה ( מצרים וירדן ) , ישראל נותרה מבודדת ולא לקחה חלק בתהליכים רבים שהתרחשו באזור בתחומי הכלכלה, התיירות, החברה האזרחית והקשרים הדיפלומטיים עם מדינות האזור . הסכמי השלום שנחתמו עם מצרים ( 1979 ) וירדן ( 1994 ) לא הביאו לשיתופי פעולה רבים כפי שהיה מצופה משלום "חם" . בעוד ישראל נשארת מבודדת למדי במעגל המדינות הסובבות אותה, דווקא היחסים שלה עם מדינות המזרח התיכון במעגל הרחוק יותר הולכים ומתהדקים באופן הדרגתי . עם מדינות אלו נמנות מרוקו ומדינות המפרץ הערביות בעוד ישראל נשארת מבודדת למדי במעגל המדינות הסובבות אותה, דווקא היחסים שלה עם מדינות המזרח התיכון במעגל הרחוק יותר הולכים ומתהדקים באופן הדרגתי . עם מדינות אלו נמנות מרוקו ומדינות המפרץ הערביות . משהו משתנה במזרח התיכון אחת התופעות המעניינות של השנים האחרונות היא ביטויי געגוע ונוסטלגיה של אזרחי עיראק ומרוקו לתרבות היהודית שהשפיעה על התרבות במדינותיהם במשך מאות בשנים . עיראקים ( סונים ושיעים ) רבים יוצרים קשר עם ישראלים ברשתות החברתיות ומשוחחים איתם על תרבות, פוליטיקה ודת . גם במרוקו היחס לישראל ולישראלים מתחמם . היהודים יוצאי מרוקו נחשבים לתפוצה מרוקאית, ומאז 2011 המורשת היהודית מוכרת באופן רשמי בחוקה של מרוקו . הדבר בא לידי ביטוי, בין השאר, בשימור אתרי המורשת היהודית במדינה, כמו בתי כנסת, בתי קברות יהודיים, תלמודי תורה וקברי צדיקים . היחס החם של מרוקו ליהודים הביא גם לפתיחת דלתות לישראלים : כ - 45,000 ישראלים מבקרים מדי שנה במרוקו . גם יותר מרוקאים מבקרים בישראל ומספרם עומד על כ - 3,500 בשנה . זאת בניגוד לעיראק, למשל, שעדיין סגורה לישראלים ומוגדרת בחוק הישראלי כמדינת אויב . גם דיפלומטים ישראלים מבקרים לעיתים במרוקו באופן גלוי . מלבד תיירות, בין ישראל למרוקו מתקיימים קשרים גם בתחומי הספורט והתרבות - אומנות פלסטית, מוזיקה וקולנוע . למגמה זו מצטרפות, כאמור, גם מדינות המפרץ הערביות, שעד לפני כמה שנים היו סגורות בפני הציבור הישראלי . למדינות המפרץ אין קשר היסטורי לקהילה יהודית יוצאת המקום ( למעט קהילה יהודית קטנה בבחריין ) , והתקרבותן , מדינות אלו, לישראל מושתתת על שתי מגמות : האחת חלוקת שטחי המנדט לפי הסכם סן - רמו, 1920 12

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار