|
|
صفحة: 60
60 סִפּוּר עֲמָמִי קַעֲרַת הָעֵץ בְּבַיִת אֶחָד גָרָה מִשְׁפָּחָה קְטַנָה : אַבָּא, אִמָא, יֶלֶד וְסַבָּא זָקֵן . סַבָּא הָיָה חַלָשׁ וְלֹא כָּל כָּךְ בָּרִיא . גַבּוֹ הָיָה כָּפוּף, יָדָיו רָעֲדוּ, הוּא לֹא שָׁמַע כָּל כָּךְ טוֹב וְלֹא רָאָה כָּל כָּךְ טוֹב . כַּאֲשֶׁר הָיוּ כָּל בְּנֵי הַמִשְׁפָּחָה יוֹשְׁבִים לַאֲרוּחָה, לִפְעָמִים נִשְׁפַּךְ לְסַבָּא הַמָרָק עַל הַמַפָּה, לִפְעָמִים נִשְׁמְטָה הַצַלַחַת מִיָדָיו וְנִשְׁבְּרָה . הָאֵם כָּעֲסָה מְאוֹד כְּשֶׁזֶה קָרָה וְהֶחְלִיטָה שֶׁסַבָּא יֹאכַל בִּקְעָרָה מֵעֵץ שֶׁלֹא נִשְׁבֶּרֶת גַם אִם הִיא נוֹפֶלֶת . יוֹם אֶחָד יָצְאוּ הָאֵם וְהָאָב לִקְנִיוֹת, וּכְשֶׁחָזְרוּ רָאוּ אֶת הַבֵּן הַקָטָן יוֹשֵׁב בְּפִנַת הַחֶדֶר וּמְגַלֵף שְׁתֵי קְעָרוֹת עֵץ . "אֵיזֶה יֹפִי," אָמְרָה הָאֵם לִבְנָה, "אַתָה מֵכִין לְסַבָּא קְעָרוֹת חֲדָשׁוֹת ? " "לֹא," הֵשִׁיב הַבֵּן, "אֲנִי מֵכִין לָךְ וּלְאַבָּא קְעָרוֹת . תוּכְלוּ לְהִשְׁתַמֵשׁ בָּהֶן כְּשֶׁתִהְיוּ זְקֵנִים . . . " הִבִּיטוּ הָאֵם וְהָאָב זֶה בְּזֶה וְהִתְמַלְאוּ בּוּשָׁה גְדוֹלָה . מֵאוֹתוֹ הַיוֹם, אָכַל סַבָּא שׁוּב מִצַלַחַת רְגִילָה כְּמוֹ כֻּלָם, וּכְשֶׁנִשְׁמְטָה מִיָדָיו צַלַחַת וְנִשְׁבְּרָה, אָמְרוּ לוֹ : "לֹא נוֹרָא, זֶה יָכוֹל לִקְרוֹת לְכָל אֶחָד . . . " . 60
|
|