|
|
صفحة: 30
30 הַיי, נָעִים לְהַכִּיר . אֲנִי עֲדִי . בְּגִיל חָמֵשׁ אִבַּדְתִי אֶת הַשְׁמִיעָה בְּאֹזֶן יָמִין . אֵיךְ זֶה קָרָה ? זֶה קָרָה בְּעִקְבוֹת מַחֲלָה בְּשֵׁם כוֹלֶסְטֵאָטוֹמָה . וְאֵיךְ הִרְגַשְׁתְ ? אִמָא הִסְבִּירָה לִי שֶׁבְּדִיוּק כְּמוֹ שֶׁלְאָחִי הַגָדוֹל רוֹן יֵשׁ מִשְׁקָפַיִם שֶׁבִּזְכוּתָם הוּא רוֹאֶה טוֹב יוֹתֵר, כָּכָה גַם לִי יִהְיֶה מַכְשִׁיר שְׁמִיעָה שֶׁיַעֲזֹר לִי לִשְׁמֹעַ בְּאֹזֶן יָמִין . לֹא מַמָשׁ הֵבַנְתִי מָה זֶה מַכְשִׁיר שְׁמִיעָה, אֲבָל בִּקַשְׁתִי מֵאִמָא שֶׁיִהְיֶה וָרֹד עִם נַצְנַצִים . חֹדֶשׁ שָׁלֵם חִכִּיתִי לַמַכְשִׁיר שֶׁלִי וּמֵרֶגַע שֶׁשַׂמְתִי אוֹתוֹ בָּאֹזֶן, אֲנַחְנוּ בִּלְתִי נִפְרָדִים . אֲנִי רוֹאָה שֶׁהַמַכְשִׁיר שֶׁלָךְ מְקֻשָׁט . נָכוֹן, אִמָא שֶׁלִי מְכִינָה לִי מָלֵא קִשׁוּטִים לְמַכְשִׁיר הַשְׁמִיעָה, וַאֲנִי נֶהֱנֵית לְקַשֵׁט אוֹתוֹ בְּכָל יוֹם לְפִי מַצַב הָרוּחַ . 30 עֲדִי מֵאַשְׁדוֹד יְלָדִי ם בְּכָל מִי נֵי צְבָעִי ם
|
|