|
|
صفحة: 21
סִפּוּרוֹ שֶׁל חוֹקֵר רֵיְיל הוֹרְבִיץ - חוֹקֵר הָאַלְמֻגִים כְּבָר כְּיֶלֶד קָטָן, אַלְמֻגִים סִקְרְנוּ אוֹתִי מְאוֹד . אָהַבְתִי לְבַקֵר בַּמִצְפֶּה הַתַת - יַמִי בְּאֵילַת וּלְהִסְתַכֵּל עֲלֵיהֶם . רָאִיתִי שֶׁיֵשׁ לָהֶם צוּרוֹת שׁוֹנוֹת, גְדָלִים שׁוֹנִים וַהֲמוֹן צְבָעִים . זֶה נִרְאָה לִי מִסְתוֹרִי וּמְרַתֵק וְלָכֵן קָרָאתִי עֲלֵיהֶם הָמוֹן . כְּשֶׁהָיִיתִי בֶּן 8 צָלַלְתִי עִם שְׁנוֹרְקֶֶל, וּכְשֶׁהִתְבַּגַרְתִי קְצָת לָמַדְתִי לִצְלֹל מַמָשׁ לְמַעֲמַקֵי הַיָם, וּמֵאָז אֲנִי צוֹלֵל כָּל הַזְמַן . הַיוֹם אֲנִי חוֹקֵר אַלְמֻגִים וּבְכָל צְלִילָה אֲנִי לוֹמֵד מַשֶׁהוּ חָדָשׁ עַל הָאַלְמֻגִים . לְמָשָׁל, יְדַעְתֶם שֶׁאַלְמֻגִים תוֹקְפִים בַּעֲלֵי חַיִים אֲחֵרִים בַּיָם ? הֵם תוֹקְפִים יְצוּרִים קְטַנִים מְאוֹד ( אֲפִלוּ דָגִים קְטַנְטַנִים ) וְאוֹכְלִים אוֹתָם . וְעוֹד מַשֶׁהוּ מְעַנְיֵן – אַלְמֹג יָכוֹל לִחְיוֹת הַרְבֵּה שָׁנִים . חוֹקְרִים מָצְאוּ אַלְמֻגִים בְּנֵי 4,000 שָׁנָה ! הָאַלְמֻגִים הֲכִי יָפִים נִמְצָאִים בְּאֵזוֹר שֶׁנִקְרָא "מְשֻׁלַַשׁ הָאַלְמֻגִים", לְיַד מְדִינָה בְּשֵׁם אִינְדוֹנֶזְיָה . יֵשׁ שָׁם לְפָחוֹת 500 מִינִים שׁוֹנִים שֶׁל אַלְמֻגִים ! גַם לְיַד אֵילַת יֵשׁ שְׁמוּרַת אַלְמֻגִים יָפָה . כְּדַאי לָבוֹא וּלְהִסְתַכֵּל אֲבָל אָסוּר לִזְרֹק פְּסֹלֶת שֶׁתְלַכְלֵךְ אֶת הַיָם וְתַזִיק לָאַלְמֻגִים . בְּשׁוּם אֹפֶן אָסוּר לָגַעַת בְּאַלְמֻגִים : הֵם עֲדִינִים, הֵם נִשְׁבָּרִים בְּקַלוּת וְהֵם צוֹרְבִים אֶת מִי שֶׁנוֹגֵעַ בָּהֶם . כָּךְ הֵם מְגִנִים עַל עַצְמָם ! הָאַלְמֻגִים חֲשׁוּבִים לַיָם, וְכַמוּבָן שֶׁהֵם חֲשׁוּבִים לִי ! 4 . אִם תִפְגְשׁוּ אֶת רֵיְיל, מָה תִשְׁאֲלוּ אוֹתוֹ ? 21
|
|