|
|
صفحة: 143
143 שָ לֵ ם וַ חֲ לָ קָ י ו הַ זְ מַ ן שֶ לָ נ וּ מְ נַ גְ נִ י ם בְּ יַחַ ד יֵש מָ ה לַ עֲ שׂ וֹ ת ! אֲ נִ י וַ אֲ חֵ רִ ים הָעִיוְורִים שָׂמְחוּ וְהִתְקָרְבוּ אֶל הַפִּיל . אֲבָל הַפִּיל הוּא בַּעַל חַיִים גָדוֹל מְאוֹד, וְכָל עִיוֵור הָיָה יָכוֹל לָגַעַת רַק בְּחֵלֶק אֶחָד שֶלוֹ . הָעִיוֵור הָרִאשוֹן נָגַע בַּחֵדֶק שֶל הַפִּיל . הוּא אָמַר : "הַפִּיל חָזָק וְאָרוֹךְ כְּמוֹ נָחָש . " הָעִיוֵור הַשֵנִי נָגַע בָּאוֹזֶן שֶל הַפִּיל . הוּא אָמַר : "לֹא נָכוֹן ! הַפִּיל דוֹמֶה לְעָלֶה עֲנָק וְרַךְ . " הַשְלִישִי נָגַע בִּשְתֵי הַשִינַיִים הַמְיוּחָדוֹת שֶל הַפִּיל . הוּא אָמַר : "בִּכְלָל לֹא ! הַפִּיל חַד כְּמוֹ סַכִּין . " הָרְבִיעִי נָגַע בָּבֶּטֶן שֶל הַפִּיל . הוּא אָמַר : "אַתֶם טוֹעִים ! הַפִּיל קָשֶה כְּמוֹ קִיר . " הַחֲמִישִי נָגַע בָּרֶגֶל שֶל הַפִּיל . הוּא אָמַר : "לֹא וָלֹא ! גַם אַתָה טוֹעֶה ! הַפִּיל עָבֶה כְּמוֹ עֵץ . " הַשִישִי נָגַע בַּזָנָב שֶל הַפִּיל וְאָמַר : "מָה פִּתְאוֹם ! הַפִּיל קָצָר וְדַק . יֵש לוֹ צוּרָה שֶל חֶבֶל . " כָּל אֶחָד נָגַע בְּחֵלֶק אַחֵר שֶל הַפִּיל - וְכָל אֶחָד חָשַב שֶזוֹ הַצוּרָה שֶל כָּל הַפִּיל . הָעִיוְורִים כָּעֲסוּ זֶה עַל זֶה . כָּל אֶחָד חָשַב שֶהַחֲבֵרִים שֶלוֹ לֹא צוֹדְקִים . כָּל אֶחָד חָשַב שֶרַק הוּא יוֹדֵעַ מָה זֶה פִּיל . הֵם חָזְרוּ הַבַּיְתָה כּוֹעֲסִים וְלֹא דִיבְּרוּ יוֹתֵר זֶה עִם זֶה, הִתְקָרְבוּ / לְהִתְקָרֵב اقتربوا וְעַד הַיוֹם הֵם לֹא יוֹדְעִים מָה זֶה פִּיל . חֵדֶק خرطوم רַךְ طريّ טוֹעֶה, לִטְעוֹת يُخطئ עָבֶה سميك דַק رقيق צוֹדְקִים على حقّ ( 20 ) ( 25 ) ( 30 ) ( 35 ) אוצר מילים אף פעם לא – שואלים : אני מלכ / ה ? לא . אני אף פעם לא הייתי מלכ / ה . אף פעם לא גרתי בארמון . אף פעם לא הייתה לי ממלכה . נוגע / לגעת – נוגעים באף ואומרים : אני נוגע / ת באף שלי . כולם לגעת באף, וכן הלאה : אוזן, לחי, קלמר, חולצה וכו' . שילוב של שתי המילים – מכריזים משהו ומי שההכרזה נכונה לגביו, נוגע באף . דוגמה : "אני אף פעם לא הייתי באמריקה . כל מי שגם לא היה באמריקה - נוגע באף . " "אני אף פעם לא ישבתי ליד רימאס - כל מי שלא ישב ליד רימאס נוגע באוזן", "אני אף פעם לא אכלתי פיצה עם זיתים - כל מי שלא אכל פיצה עם זיתים נוגע בקלמר" . לאחר כמה ניסיונות, התלמידים יגידו את המשפטים ויודיעו במה לגעת . בטקסט מופיעים מספרים מונים מ - 1 - 6 : התלמידים מכירים את המספרים המונים מראשון עד שישי על פי ימי השבוע . 143
|
|