|
|
صفحة: 29
ספּוּרה שׁל חוֹקרת " שׁלוֹם ילדים ! אני דוֹקטוֹר איליין סוֹלוֹוי , ואני חוֹקרת צמחים . לפני כּמה שׁנים קרה בּמעבּדה שׁלי דבר מפלא ורציתי לספּר לכם עליו . הכּל התחיל כּשׁדוֹקטוֹר שׂרה סלוֹן , גם היא חוֹקרת צמחים , נתנה לי שׁל וֹ שׁה זרעים שׁל תמר . הזרעים האל וּ לֹא נרא וּ שׁ וֹנים בּמיחד , אבל אני ידעתי שׁהם מיחדים מאוֹד , כּי הם הי וּ בּני אלפּים שׁנה וּמצא וּ אוֹתם בּת וֹךְ כּד עתיק במצדה שׁ ֶבּ ַ מ ִד ְ בּ ָ ר . בּ ַ ה ַת ְח ָל ָה ח ָ שׁ ַ ב ְת ִי שׁכּבר אין בּהם מספּיק חיים כּדי לנבּט , אבל הרגשׁתי שׁמכרחים לנסוֹת . נכנסתי למעבּדה שׁלי וּבחנתי את הזרעים מקרוֹב . הם הי וּ יבשׁים מאוֹד . הכנסתי אוֹתם לכמה שׁעוֹת לכלי עם מים חמימים כּדי שׁיספּג וּ מים . אחר כּךְ הכנסתי כּל זרע לעציץ עם אדמה , הוֹספתי קצת דשׁן , השׁקיתי את האדמה ו ... זה וּ . עכשׁו היה צרי ךְ רק לח כּ וֹת . עבר יוֹם , עבר וּ יוֹמים והזרעים ... לֹא נבט וּ . השׁבוּעוֹת חלפ וּ . מדי יוֹם נכנסתי למעבּדה , הצצתי בּעציצים אבל הם הי וּ ריקים מנבטים . כּבר חשׁבתי שׁהזרעים לֹא ינבּט וּ אבל המשׁכתי להשׁקוֹת אוֹתם . יוֹם אחד , שׁשׁה שׁבוּעוֹת אחרי שׁהתחלנ וּ בּנסוּי , עברתי ליד העציצים ולֹא האמנתי למראה עיני – בּמרכּז אחד מהעציצים צמח ל וֹ נבט קטן ! הלב שׁלי קפץ מרב התרג שׁ וּת ! הצצתי בּנבט שׁ וּב וראיתי שׁהוּא לבן . דאגתי קצת כּי ידעתי שׁנבט צרי ךְ להיוֹת ירק כּדי להמשׁי ךְ לגדל וּלהתפּתח . רק אחרי כּמה ימים הנבט הפ ךְ לירק – וז וֹ היתה שׂמחה גדוֹלה . הנבט הל ךְ וגדל , עד שׁהפ ךְ לצמח צעיר . הוּא מלא את העציץ וּכבר לֹא היה ל וֹ מקוֹם לגדל יוֹתר . שׁתלנ וּ אוֹת וֹ בּאדמה ליד העבוֹדה שׁלי , בּק בּ וּץ קטוּרה . הצמח הצעיר המשׁי ךְ לגדל עוֹד ועוֹד והיוֹם הוּא כּבר עץ תמר גדוֹל וחזק . קראנ וּ ל וֹ מת וּ שׁלח ואין עוֹד עץ כּמוֹה וּ בּעוֹלם כּל וֹ . אני שׂמחה שׁהצלחנ וּ להנבּיט זרע עתיק בּן אלפּים שׁנה , ואני שׂמחה מאוֹד שׁלֹא התיאשׁתי גם כּשׁהכּל נראה אבוּד " . כּתב וּ מספּרים ליד התמוּנוֹת לפי סדר הס פּ וּר שׁשׁמעתם .
|

|