|
|
صفحة: 32
עצמו ולשוחח הן על ערך השוויון המשתקף ממנו הן על האופן שחז “ ל דורשים את המקרא . בניגוד להוכחה מהפסוק בחלק הראשון של המשנה , בחלקה השני המשנה כלל אינה מביאה ראיה לדבריה . ההוכחה מהפסוק בחלק הראשון חריגה : על פי רוב המשנה קובעת קביעות משפטיות ואינה מבססת אותן על פסוק מקראי . לפעמים אפשר למצוא בחיבורים אחרים מדרשים של תנאים ושל אמוראים המבססים את ההלכות שבמשנה על פסוקי מקרא . פותחין : סיומת רבים - “ ין “ מקובלת מאוד במשנה , כנראה משום שהגיית מ “ ם סופית דמתה מאוד להגיית נו “ ן סופית - בהשפעת הארמית . אפשר לתרגל עם הלומדים המרות של סיומת - “ ין “ לסיומת - “ ים “ במילים אחרות . משנה , מסכת סנהדרין , פרק ד משנה ג ( עמ׳ 53 ) המשנה השנייה הנלמדת בפרק זה עוסקת בסדרי הישיבה בתוך בית הדין . הדגשנו את חשיבות השיח בין השופטים המובעת במשנה באמצעות עיצוב אולם בית הדין . הראינו כי מבנה אולם בית המשפט העליון במדינת ישראל דומה , ועיצובו שאב השראה ממשנה זו . כדאי לעבור עם הלומדים גם על המשנה העוקבת ( משנה ד ) , המתארת גם את הקהל המורכב מתלמידים הלומדים את מלאכת המשפט ומשמשים עתודה להרכב בית הדין , למקרה שאחד הדיינים נפסל מסיבה כלשהי . לפי המשנה בפרק הבא ( פרק ה משנה ד ) , תלמידים אלו יכלו להשתתף בדיון ולהביע את עמדתם . מעבר למסר הנקודתי של המשנה לגבי הרכב השופטים , אפשר להעיר שבאמצעות הבחנה במספר השופטים המשנה מדגישה את כובד הראש הנדרש בדיני נפשות . אפשר לדון בכיתה גם על המשמעות של החלטות המתקבלות בהרכבים רחבים , לא רק בבית המשפט . אתגרים בהוראת משנה זו חצי גרן עגולה : יש להניח שהמושג “ גורן “ אינו מוכר לרבים מהלומדים , וזו הזדמנות להסביר שבתקופה שהמשנה חוברה הייתה החברה כולה חברה חקלאית - ולכן רבים מדימוייה נשאבו מעבודת האדמה . מקורות נוספים דברים , פרק טז פסוקים יח - כ ( עמ׳ 41 ) בחרנו לפתוח את הפרק בפסוקים אלו משתי סיבות : ( 1 ) על מנת לפתוח במושג “ צדק “ ובדרישות הבסיסיות הנובעות ממנו . ( 2 ) כדי שהלומדים יוכלו לזהות את המשנה כ “ קומה שנייה “ על גבי “ הקומה הראשונה “ של המקרא . הקריאה המקראית , “ צדק צדק תרדף “ , חזקה וחשובה ומומלץ להדגישה . האדם נדרש לא רק לעשות צדק , כשהאפשרות נקרית בדרכו , אלא להיות אקטיבי ולרדוף צדק . נוסף על כך אפשר לדון בצורך של המקרא לנסח ציווי מופשט ולא להסתפק בכללים קונקרטיים כמו האיסור לקחת שוחד . “ בכל שעריך “ : בתקופת המקרא היה שער העיר מרכז ציבורי , ובו גם ישבו השופטים ( בראשית , פרק יט פסוק א ; עמוס , פרק ה פסוק טו ; רות , פרק ד פסוק א ועוד ) . גם כאן אפשר להבין שהמקרא עוסק בהושבת השופטים בשער . עם זאת , “ שעריך “ מופיע פעמים רבות בספר דברים במובן של “ עריך “ . “ ולא תקח שחד “ : הבחירה של ספר דברים להדגיש את הציווי שלא לקחת שוחד נובעת מההבנה שנורמה המאפשרת שוחד מבטלת את האפשרות של משפט צדק . במקרה שכזה המשפט מוטה לטובת נותן השוחד , והחברה כולה ניזוקה ואינה יכולה להתנהל באופן תקין .
|
|