|
|
صفحة: 31
מקורות מרכזיים הנלמדים בפרק משנה , מסכת סנהדרין , פרק ד משנה א - “ אחד דיני ממונות “ ( עמ׳ 52 , 42 ) משנה זו מופיעה בספר בשני חלקים – בתחילת הפרק ( עמ׳ 42 ) ובאמצעו ( עמ׳ . ( 52 המשנה עצמה ארוכה יותר , והבאנו את תחילתה בלבד . ניתן לראות את המשנה כולה בדף המקורות הנלווה . כמו משניות רבות גם משנה זו אנונימית , ונראה שהיא מבטאת את הדעה המקובלת בקרב התנאים . לעיתים אפשר למצוא במקורות אחרים ( כמו התוספתא ) את שם התנא שדעתו הופיעה קודם לכן במשנה באופן אנונימי . המשנה עוסקת בהשוואה בין שני תחומי משפט – דיני ממונות ודיני נפשות . למעשה , המשנה עומדת על נקודת דמיון אחת ועל עשרה הבדלים בין שני תחומים אלו . בכך מסמנת המשנה כי רב ההבדל בין התחומים , אף ששניהם נדונים בבית המשפט . המשנה פותחת בקביעה שבשני התחומים יש צורך ב “ דרישה וחקירה “ של העדים . כלומר : אף שכאן מדובר בכסף וכאן מדובר בחיים , בכל מקרה על השופטים לחקור היטב את העדים ולוודא את מהימנות העדות שבפיהם . אחר כך המשנה מונה עשרה הבדלים פרוצדורליים בין שני התחומים : גודל ההרכב , אופן פתיחת הדיון , סדרי הדיבור בדיון , משך הזמן הנדרש בכדי להכריע , הרוב הנדרש ועוד . מתוך המשנה מסתבר שנדרש מאמץ רב בכדי להרשיע אדם בדיני נפשות , וכי המשנה מספקת לשופטים שפע הזדמנויות לחשוב מחדש על ההרשעה ולאפשר זיכוי . ניתן לומר שהמשנה “ מוטת זיכוי “ , וכי היא מדגישה לא רק את בירור האמת , אלא גם את הצורך למנוע ענישה חמורה ( הוצאה להורג ) , כל עוד אין ודאות גמורה שהנאשם אכן ביצע את הפשע המיוחס לו . אתגרים בהוראת משנה זו סגנון המשנה : בקריאה ראשונה ייתכן שהלומדים יתקשו להבין את הניסוחים “ אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות “ ו “ מה בין דיני ממונות לדיני נפשות “ . כדאי לקרוא איתם את הפירוש ואפשר לאתגר אותם לחפש ניסוחים דומים בשפת ימינו , למשל על ידי חיפוש באינטרנט של הצירוף “ מה בין “ . אפשר למצוא הבדל בין הסגנונות בשני חלקי המשנה : החלק הראשון נפתח בקביעה , ואילו החלק השני נפתח בשאלה . הפתיחה בשאלה בחלק השני יוצרת הנגדה בין “ דרישה וחקירה “ , שלגביהן אין הבדל בין שני תחומי המשפט ( למרות שהיינו עשויים לצפות להבדל כזה ) , ובין סדרי המשפט האחרים , שבהם יש הבדלים רבים בין דיני ממונות לדיני נפשות . דיני ממונות , דיני נפשות : על אף שמושגים אלו מוכרים , ייתכן שיהיו לומדים שלא יקשרו בין ממון לכסף ובין נפש או נפשות לחיי אדם . מומלץ לחדד את המושגים ואת ההבחנה ביניהם . נראה שההבחנה במשנה לא נקבעה לפי המקרה הנדון - פגיעה כספית או פגיעה גופנית - אלא לפי הסנקציה במשפט - תשלום כספי או עונש מוות . בחוק המשנאי אין עונשי מאסר ואין עונשים של השחתת הגוף , בניגוד לחוק המקראי המאפשר “ עין תחת עין “ . עונש הביניים במשנה הוא מלקות , אבל הוא אינו נזכר במשנה שלנו . דרישה וחקירה : המילה “ חקירה “ מוכרת מן הסתם ללומדים , אך המילה “ דרישה “ במובנה במשנה זו מוכרת פחות . אפשר לחפש במקרא את השורש “ דרש “ ולראות כיצד משתמשים בו . אפשר לתרגל עם הלומדים את הוראות השורש בעברית שלנו . “ משפט אחד יהיה לכם “ : המשנה מצטטת מספר ויקרא ( פרק כב פסוק כב ) : “ משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני ה׳ אלהיכם “ . ניכר שפסוק זה כלל אינו עוסק בנושא שבמשנה אלא בשוויון בפני החוק , בין אזרחים ובין גרים . במשנה נמצא אם כן מדרש על הפסוק , המרחיב את הכלל המקראי “ משפט אחד “ - משוויון בפני החוק אל שוויון הפרוצדורה המשפטית . אפשר להתעכב עם הלומדים על הפסוק
|
|