|
|
صفحة: 97
שאלות על הסיפור החסידי ( עמ׳ 161 ) המקרא והמדרש מתארים את סדום כחברה מושחתת במיוחד למרות שחטאם של אנשי סדום מעומעם ואינו מפורט במקרא . בסיפור החסידי מאשים רבי לוי יצחק את מנהיגי הקהל שהם נוהגים כפי שנהגו בסדום . הרבי מזכיר את סיפור חז “ ל על יחס אנשי סדום למתן צדקה ( תלמוד בבלי , מסכת סנהדרין , דף קט עמוד ב ועוד ) . דבריו החריפים באים להדגיש את דעתו כי התקנה החדשה שתסלק את העניים מפתחי הבתים היא החלטה נטולת חמלה שלא נועדה להיטיב איתם . חיזור על הפתחים הוא נוהג שנוי במחלוקת גם היום . בישראל אין לקבץ נדבות במקומות מסוימים , כגון ברחבת הכותל המערבי , בפתחי הכרמלית בחיפה ועוד . השאלה למחשבה מציעה לחשוב אם תקנה האוסרת חיזור על הפתחים תתקבל ותתקיים בסביבת מגוריהם של הלומדים . כדי להשיב על שאלה זו ניתן להיעזר בתמונת הקבצן בעמ׳ . 162 אם הילדים נתקלו בקבצן – כיצד הרגישו ? מה עשו ? השיחה תתפתח לחשיבה משותפת על הנוהג הרצוי ברחובות ובמרחבים הציבוריים . ניתן להעלות את האפשרות של אספקת ארוחה במקום כסף . שאלות על כתבתה של דורית חכים ( עמ׳ 163 ) דורית חכים היא בימאית , תסריטאית ועיתונאית . הבאנו את דבריה בזכות כתיבתה הישירה והפשוטה על חוויה אישית אנושית . באחד מטוריה במוסף ״הארץ״ היא תיארה את אופי היחסים הקר והמנוכר בין האנשים בחברת השפע בפאלו אלטו ( עמק הסיליקון ההייטקיסטי בסן פרנסיסקו ) , כפי שהתרשמה מהם כשחייתה שם כמה שנים . החברה המקומית , על פי דבריה של חכים , התאפיינה ביחסים בין - אישיים שטחיים שלא ביטאו כל רגש ולא אפשרו לשוחח על קשיים ובעיות . ערב אחד , כשסעדה עם בעלה וחברים במסעדה , יצאה חכים לעשן , ובחוץ פנה אליה קבצן . הייתה זו הפעם הראשונה שמישהו שאל אותה על געגועיה למשפחתה . מכל האנשים , דווקא האדם הזר משולי החברה הוא שנגע בנקודה אישית - רגשית של הכותבת . באותו הרגע נוצרה תפנית ביחסה אליו . לראשונה הודתה באמת , שלמרות השפע הכלכלי לא קל לה להרגיש זרה , להיות רחוקה ממשפחתה ולהתגעגע . למעשה , כפי שדורית עזרה לו כלכלית , עזר לה אותו אדם רגשית . היה זה חיבוק הדדי , והבנה עמוקה שכל אחד יכול להושיט יד אל האחר ... אדם הוא אדם - כפי שמביע הפסל בעמ׳ . 63 דורית חכים מחזקת את המסר של רבי יצחק מברדיטשוב . שאלות על הטקסט של רבי ישועה ללום ( עמ׳ 165 ) לא בכדי קיימת הנחייה בשאלה לפתוח ולסגור את כף היד . הכוונה היא שהלומדים יבינו , גם דרך אפיק פיזי זה , את משמעות השונות בין האנשים – בד בבד עם הסולידריות שביניהם . ישועה ללום מכיר בשונות ומבין שאופן ההתבוננות בה ישפיע על היותה חיובית או שלילית בעינינו . ניתן להתבונן בשונות כפערים בלתי ניתנים לגישור , וניתן לראות את הפערים כמשלימים זה את זה . ללום מבטא את השונות בין בני האדם כצמד ההפכים : גדולים – קטנים . אפשר להמיר צמד זה בצמדים אחרים המשלימים זה את זה . לדוגמה : הומאנים – ריאלים ; רגשנים – שכלתנים ; זריזים – איטיים , אנשי לימוד – אנשי מעשה ועוד ...
|
|