|
|
صفحة: 133
שאלות ודיונים שאלה על אירוע קשה או עצוב ( עמ׳ 226 ) שאלה זו נועדה להמחיש כיצד תהליך רגשי שאדם פרטי עובר – גם החברה יכולה לעבור . מומלץ לאפשר לכל לומד ולומדת לכתוב בפינה שקטה או בבית , כשהם מרגישים בטוחים לחשוף אירועים עצובים עבורם או כאלה ששמעו או קראו עליהם ונגעו לליבם . לאחר שהלומדים התרכזו ונזכרו בפרטי האירוע והבינו את הקשר בין העצב להתגברות ולהתחזקות – מומלץ לקיים דיון פתוח בנושא . שאלה למחשבה על הקשר שבין אירועים חיוביים או שליליים ( עמ׳ 227 ) להמחשת השאלה , ניתן להביא את “ חוק מרפי “ , הטוען כי כל דבר שיכול להשתבש , אכן ישתבש . לדוגמה : אם פרוסת לחם תיפול , הרי שעל פי “ החוק “ , היא תיפול על הצד המרוח בחמאה . שאלה זו נועדה להעלות למודעות את הדרך שבה אנחנו מייחסים רגשות חיוביים או שליליים לאירועים , על פי צמידות האירועים שלפניהם או אחריהם . לדוגמה : כישלון במבחן , ואז ריב במשפחה ולבסוף איבוד מפתח ושפיכת הקפה על הספה החדשה . או הצלחה במבחן , ואז הצעה מחברים לצאת לבלות ביחד , ואז ההורים מודיעים שמעלים לך את דמי הכיס , ולבסוף הדוד הכי אהוב מגיע לביקור ... מחולות במשנה , בתמונות ובימינו נושא מעניין העולה מן המשנה הוא ריקודים ומחולות , והוא בא לידי ביטוי בפרק בעזרת תמונות המאפיינות מעגלי רוקדים : פעם רק מעגל נשים ופעם מעגל נשים וגברים . נושא זה הוא בעל משקל תרבותי חשוב המשתנה לאורך התקופות , ויהיה מעניין לגרום ללומדים לשים לב לשינויים החלים בו : . 1 ניתן לבקש מהם להתבונן בתמונות ולמצוא את הדומה והשונה . . 2 איזו תמונה מתאימה ביותר למצב המתואר במשנה ? . 3 מהם מאפייני הריקוד בימינו ? אפשר להציע ללומדים לצייר או לצלם תמונה של רוקדים . הצעות להוראה | מבט סיכומי על הספר בפרק עולים כמה נושאים היכולים לשמש בסיס לסיכום הספר . אפשר להעלות נושאים אלו אגב הלימוד ולחזור דרכם על הנלמד . כמו כן אפשר לבנות משימת סיכום והערכה שתשתמש בפרק זה כבסיס לחזרה על נושאים שנלמדו , דוגמת הנושאים האלה : שוויון ( עמ׳ : ( 232 עסקנו בנושא זה לאורך הספר בהקשר של המשפט , כבוד , חג הסוכות ובהקשר כללי של חברת מופת . היסטוריה : הפרק מזכיר את חורבן המקדש ( עמ׳ , ( 226 שיבת ציון ( עמ׳ , ( 232 מרד בר כוכבא ( עמ׳ . ( 231 שינוי באופן שהחג מקוים לאחר חורבן בית המקדש : נחשפנו לנושא זה בכל פרקי החגים . המשנה כבסיס המורחב במקורות אחרים בני התקופה או מאוחרים במקצת ( עמ׳ 232 - 229 ) הנושא עלה כמעט בכל פרקי הספר .
|
|