|
|
صفحة: 96
היתרונות והחסרונות בגישת המשנה והתוספתא ( עמ׳ 157 ) השאלות לחשיבה מבררות את היתרונות והחסרונות של הגישות . השאלות מותאמות להבעת דעות מגוונות ולפתיחת המחשבה לאפיקים חדשים . יש לזכור גם כי יתרונה של גישה אחת יכול להיות חסרונה של גישה אחרת . דוגמה לתשובה : גישת המשנה הקובעת שרק אדם בעל פחות ממאתיים זוז יכול לקבל עזרה ותמיכה מן החברה . גישה זו מתייחסת רק למדד הכסף שהוא מדד שווה לכולם , ומתעלמת ממדדים אחרים של מצב בריאותי , מצב משפחתי וכדומה , המבדילים בין אדם לאדם . מצד אחד , למדד אחיד יש יתרון המאפשר דיוק במתן העזרה ; מצד אחר , בולט החיסרון שיש במדד אחיד , שאינו מאפשר הבחנה בין אדם לאדם והבנה אמיתית של צרכיו . לחיסרון זה נענית התוספתא והופכת אותו ליתרון : התוספתא מחייבת להבין את הפרטים האישיים המשתנים של כל אדם ולהתאים את העזרה לצרכיו . שאלות על השיר “ קו העוני “ ( עמ׳ 158 ) קורות חייו של רוני סומק מעניינים ויכולים להיות רלוונטיים ללימוד השיר , אך השיר לא בהכרח מדבר עליו . רוני סומק ( במקור : סומך ) , משורר ומורה , נולד בבגדד בשנת 1951 ועלה ארצה עם הוריו בגיל שנתיים . גר וגדל במעברה על גבול חולון בת ים . שירו הראשון זכה לפרסום בגיל , 17 ושירתו זכתה בפרסים ישראליים ובין - לאומיים ובתרגומים לשפות רבות . ניתוח השיר : אלמלא הזכיר המשורר את קו העוני בשורה הראשונה והאחרונה , ואת המעברה בשורה לפני האחרונה , אפשר היה לקרוא את התיאורים כתיאורים שגרתיים . כך נתפסת המציאות בעיניו של הילד , הבוחן את הקיים ושמח בו . הוא רואה את הדברים כמות שהם : לחם , זיתים , מוכר נפט ... אך יש אנשים אחרים שיראו אותם דברים באור חסר ועצוב . הילד מביט בחיוב לעבר העתיד . קו האופק משדר אופטימיות ושמחה לעומת קו העוני . עם זאת קיים מבט נוסף , של האנשים החיצוניים הקוראים לבית – “ צריף “ , ולשכונה – “ מעברה “ . מילים דומות כביכול , אך ההבדל הקל ביניהן מדגיש את הביקורת החברתית . בית אמור להיות חמים ויציב לעומת צריף רעוע שאינו מצליח לשמר חום , לבודד את האדם ולהגן עליו מפגעי מזג האוויר . שכונה מייצגת אורח חיים רגיל , ואילו מעברה מייצגת פחות מזה ! מומלץ לשתף בתמונות של מעברות ולשלוח את הלומדים לשאול את הסבים והסבתות אם חיו במעברה ואיך התנהלו החיים שם . בעזרת ההתבוננות באופי החיים במעברה אפשר להבין את ההשלכות שנוצרו ברבות השנים על אלו שחיו במעברה ולעמוד על ההבדלים בינם לבין אלו שגרו במשכנות קבע . עד היום קיים ויכוח על הפער הגדול בין העדות עקב החיים במעברות . רוני סומק הוא דוגמה אחת מיני רבות לאנשים שלמרות החיים במעברה לא נוצר פער בינו לבין משוררים מוכשרים אחרים . כדאי לגשת לדיון זה ברגישות ולהתייעץ עם מחנכת הכיתה קודם לכן . שאלות על דברי מנחם בגין ( עמ׳ 160 ) ההבדל המתואר בתרשים על פי דברי מנחם בגין הוא הבדל איכותי , הבוחן את אחוז הילדים שאוכלים כל יום לעומת אלו שכלל לא אכלו במשך יום שלם . מחצית הצלחת בצבע כתום מייצגת את הילדים שחוו לפחות פעם אחת בחייהם יום שלם ללא אוכל עקב מצוקה כלכלית . החלק הכתום מייצג 50 % מהאוכלוסייה הנחקרת – בני משפחות הנתמכות על ידי עמותה או ארגון המסייעים לנזקקים . על פי גישת התוספתא , יש להעניק לכל המיוצגים בצלחת בצבע הכתום את הארוחות שנהגו לאכול לפני שנהיו עניים . ניתן לשאול את הלומדים כשאלת המשך , אילו הבדלים איכותיים נוספים אפשר למדוד , כדי להבין מהו היקף העוני באוכלוסייה וכיצד הוא מתאפיין היום .
|
|