|
|
صفحة: 94
הרמב " ם , משנה תורה , הלכות מתנות עניים , פרק ז הלכה יג ( עמ׳ 153 ) הלכה זו של הרמב “ ם משמשת עד היום עיקרון מוסרי לנתינה . בהנחה שהמשאב הפיזי מוגבל , העיקרון מאפשר להחליט למי לעזור ובאיזה סדר . עיקרון זה אינו מושתת רק על מרחק פיזי אלא גם על קרבה אנושית . הרמב “ ם מתבסס על הפסוק המקראי , ובפירושו מרחיב את מעגלי הזכאים לקבל צדקה . לדוגמה : במקרא מצוין “ אחיך “ . הרמב “ ם מפרש כי הכוונה לכל קרוב משפחה וממשיך למעגל עניי ביתו , שכלל אינו מצוין במקרא , והכוונה לאנשים המתארחים בביתו . מעגל זה מעיד על קרבה רבה שאינה מבוססת על קשר דם . הרמב “ ם מוסיף מעגל – אנשי העיר , מעגל מצומצם ממעגל הארץ המצוין במקרא . ניתן לייחס הוספת מעגל זה לריבוי הדמוגרפי , שהשפיע על צורות ההתיישבות . השאלות הפתוחות 4 - 3 מאפשרות ללומד להשיב תשובות מגוונות השאובות מדמיונו , מסביבתו ומאמצעי התקשורת . בימינו יכולים להתווסף עוד מעגלים מתוך הרשתות החברתיות . גם אם הלומד אינו מכיר אדם עני בסביבתו הקרובה , ייתכן שהמעגל החברתי הווירטואלי יחשוף בפניו מקרה הדורש סיוע כלכלי , ודרך קשר זה יוכל להושיט עזרה לנזקק . הרמב " ם , משנה תורה , הלכות מתנות עניים , פרק י הלכות ז - יד ( עמ׳ 164 ) מקובל לכנות את רצף ההלכות האלה בשם “ שמונה מעלות לצדקה “ . ההבדלים בשמונה מעלות לצדקה קטנים , ושימת הלב לפרטי הפרטים מצביעה על החשיבות שהרמב “ ם הקדיש לצדקה . מילים נרדפות ל “ מעלה “ הן – תכונה , מדרגה , מעמד , אך אף לא אחת מהן קולעת לכוונתו של הרמב “ ם . למעשה , כל הפירושים מתחברים יחד ומתווים דרך לאדם הישר , ומכל מעלה ניתן לעלות או לרדת למעלה אחרת . לפיכך בספר הלימוד נבחרה המילה “ דרגה “ כדי להדגיש את ההבדל וההדרגתיות שבין שלבי הנתינה . בכדי להסב את תשומת לב הלומדים לרגישויות הקיימות בנתינה , יש לעורר חשיבה מוקדמת על אופני נתינה בעזרת שאלות החשיבה בעמ׳ . 164 שאלה 1 ( עמ׳ 164 ) המעלה הראשונה שונה מן המעלות האחרות בכך שאינה נותנת פתרון מידי למצוקתו הכלכלית של העני . זוהי נתינה בעלת השפעה לטווח הרחוק , שנועדה לגרום לעני לא להזדקק עוד לעזרתם של אחרים . מעלה זו מאפשרת לצמצם פערי מעמדות וליצור חברה שוויונית – חברת מופת . זאת לעומת מעלות אחרות המשמרות את הפער הכלכלי בין הנותן למקבל , מקלות על המקבל אך אינן מוציאות אותו ממעגל העוני . המעלות 4 - 2 מתמודדות עם שאלת האנונימיות של הנותן ושל המקבל . העדיפות היא שזהות שני הצדדים לא תיחשף . אם זהות אחת נחשפת , עדיף שתהיה זו זהות המקבל , ואם זהות הנותן ידועה , ראוי שזהות המקבל לא תיחשף . מעלות אלו מנסות למנוע מגע ושיח בין הנותן למקבל בכדי להפחית את הסיכון של פגיעה רגשית . שאלה 3 ( עמ׳ 164 ) הרמב “ ם מודע לאפשרות שייווצרו סיטואציות שהנותן מעניק בפנים חמוצות , אך הוא מציין שעדיף לתת בדרך זו מאשר להימנע כליל מנתינה . זוהי המדרגה התחתונה , אך למרות זאת היא נמצאת מעל אי - נתינה כלל .
|
|