|
|
صفحة: 93
שאלות על התמונה “ רות ונעמי מלקטות “ ( עמ׳ 156 ) בצילום של עדי נס נראות שתי נשים לבושות בגדים פשוטים מתכופפות ואוספות ירקות הפזורים על הקרקע . לצידן מונח ארגז קרטון המשמש אותן לאיסוף הירקות . האזור מלוכלך מאוד . אולי לאחר יום שוק שבועי ( שימו לב : תוספת זו היא הסקת מסקנה מהתמונה ואיננה פרט המופיע בה . בהתייחס לשאלה הראשונה , הקפידו בכיתה לדלות את הפרטים העולים ישירות מהתמונה , כפי שמבינים את המילים כשקוראים טקסט ) . המקום המצולם מעיד על הזנחה ומצוקה , וברור שלא תוכנן לשמש “ מלקטים “ נזקקים . מצד אחד , עדי נס מצליח להמחיש את הדומה בין אנשים נזקקים לאורך ההיסטוריה , הניזונים ממה שאחרים השאירו אחריהם . מצד אחר , התמונה מותחת ביקורת קשה וצורמת על אי הנתינה בזמננו . על ההבדל בין הציווי המקראי ( המהדהד בשם היצירה ) להשאיר בשדה ביודעין תבואה לעניים לבין איסוף ירקות במקום מוזנח ומלוכלך שככל הנראה אילולא אספו אותם – הם היו נשלכים לפח . מעניין להציג ללומדים את פרויקט לקט ישראל , המטיל אור עכשווי אחר ויפה על אופן הנתינה לנזקקים . “ לקט ישראל “ הוא גוף המאגד כמה אופני נתינה , אחד מהם - איסוף מזון ישירות מהשדות . תוספתא , מסכת פאה , פרק ד הלכה י ( עמ׳ 157 ) התוספתא מאתגרת את אופן הגדרת העני של המשנה בעזרת דוגמאות למה שהחברה חייבת לספק לו : אם נהג ללבוש בגדים יקרים ולישון במצעי בד איכותיים – יש לספק לו אותם . אם היה אוכל מזון נוזל ולא מוצק – מביאים לו נוזל , לפי מצב עיכולו . אם היה רגיל שמאכילים אותו – יש להמשיך ולהאכיל אותו . הלל הזקן מתואר בתוספתא כמי שנתן סוס ועבד לאדם שירד מנכסיו . ניתן לחשוב עם הלומדים על דוגמאות מסוימות , חלקן תמוהות וחלקן מציאותיות : אם לאדם היה מחשב וטלפון ... אם לאדם היה חיבור לאינטרנט ... אלו הם מוצרים לא זולים ההכרחיים לפעולות היום - יום הבסיסיות . התוספתא מאפשרת זווית ראייה מיוחדת להרגשתו הסובייקטיבית של העני . יש אנשים שגם אם יחסר להם פריט או סכום כסף , לא יתפסו את עצמם כחסרים . ויש אנשים שברשותם רכוש וכסף רב , ועדיין ירגישו חוסר . על כך נאמר במסכת אבות , פרק ד משנה א : " איזהו עשיר ? השמח בחלקו " . משנה תורה , הלכות מתנות עניים , פרק ז הלכה יג , פרק י הלכות ז - יד ( עמ׳ 164 , 153 ) משנה תורה לרמב “ ם נקרא גם “ הי “ ד החזקה “ על שום י “ ד ( 14 ) ספרי ההלכה שבו . החיבור מפרט ופוסק הלכות בכל תחומי החיים . בספר זרעים מפורטות שבע יחידות של הלכות . אנחנו עוסקים בהלכות מתנות עניים . באופן כללי , ניתן לומר שהפרקים הראשונים בהלכות מתנות עניים עוסקים בסוגיות של נתינה ועזרה בחברה חקלאית המקיימת את המצוות המקראיות – לקט , שכחה ופאה . מהפרק השביעי ואילך יש התייחסות לנתינה בחברה עירונית . ספר הלימוד מתעמק בהלכה מתוך הפרק השביעי , העוסק בין השאר בהתמודדות עם זהות העני וכיצד היא משפיעה על סוגיית הנתינה . הפרק העשירי פותח בהלכה “ חיבין אנו להזהר במצות צדקה יותר מכל מצוות עשה “ . הלכה זו מקדימה את ההתייחסות הרגישה של הרמב “ ם לצדקה .
|
|