|
|
صفحة: 130
שאלות על המשנה , מסכת תענית , פרק ד משנה ח ( עמ׳ 234 ) המשנה מספקת הזדמנות לחשוב על רומנטיקה ועל הפערים בתפיסת הרומנטיקה בתקופות שונות . תחילה יש להגדיר את המושג “ רומנטיקה “ , הקשור לכמה תחומים : אהבה , טבע , יופי , ספרות , דמיון , רגש ועוד . המשותף לכל התחומים – שהרומנטיקה שואפת לשלמות , לאידיאליזציה . כשהרומנטיקה מתקשרת לתחום האהבה , הדגש מושם על החיזור , על התעלמות מחסרונות בן או בת הזוג ועל ההתמקדות ביתרונותיהם בלבד . רומנטיקה אינה קיימת במשנה . להיפך , המשנה מתארת מצב חברתי שבו בחירת בת הזוג נעשית על פי שיקולים מושכלים , של מעמד וייחוס . ערכי המשפחה של שמירת מסורת , פרנסה ושאר גורמים פרגמטיים – ולא הרגש – הם המנחים את בחירת השידוך . היום יש אומנם חוגים בחברה שבהם שיקולי מעמד וייחוס עדיין קיימים , אך המגמה הרווחת בחברה הישראלית המודרנית היא התאמה על פי אופי וערכים , והבחירה נעשית באופן הדדי ולא כפי שמוצג במשנה . המשנה מנסה להדיר ולדחוק הצדה את השיקול של מראה חיצוני . האמירה " שקר החן והבל היפי " ( משלי , פרק לא פסוק ל ) מעידה על ההתמודדות עם הנושא , והמסר שלה – שיופי חיצוני הוא כזב החסר כל ערך וחשיבות . בחברה שלנו היום , החן והיופי אינם נתפסים כשקר והבל ואינם מודרים מן השיח הבין זוגי . יתרה מכך : אנחנו רואים כי המראה החיצוני שולט בתחומי חיים רבים מאוד . מומלץ לעורר דיון על המקום שתופס המראה החיצוני בחיי החברה של הלומדים . אפשר להתייחס לסרטים או לספרים בכדי לעודד את השיח , לדוגמה : הספר והסרט “ פלא “ . תלמוד בבלי , מסכת תענית , דף ל עמוד ב - דף לא עמוד א ( עמ׳ 231 - 229 ) כפי שראינו במהלך הספר , פעמים רבות התלמוד משלים פרטים החסרים במשנה . במקרה שלנו המשנה אינה מביאה הסבר למקורו של טו באב , והאמוראים חכמי התלמוד משלימים את החסר . אפשר להתלבט אם הרעיונות שהאמוראים מעלים מקורם במסורת שקיבלו מהדורות הקודמים , או שמדובר ברעיונות מקוריים שלהם . ריבוי ההסברים מחזק את ההרגשה שהמסורת המקורית לגבי טו באב אבדה . נראה כאילו האמוראים סרקו את המקרא ואת ההיסטוריה הקרובה בחיפוש אחר אירועים העשויים לשמש בסיס לחג שכזה . הבאנו את המקור באופן מקוטע : בעמ׳ 229 הצגנו את שאלת התלמוד , “ טו באב מאי היא ?“ . בעמ׳ 230 הבאנו שלוש תשובות , ובעמ׳ 231 הבאנו שתי תשובות נוספות , לא לפי הסדר בתלמוד אלא לפי חלוקה עניינית . אפשר להיעזר בדף המקורות כדי לראות את הסוגיה ( השם המקובל לדיון תלמודי ) כולה . ההפרדה בין השאלה ובין התשובות נועדה לתת ללומדים הזדמנות לחשוב על תשובות משלהם לאור הניסיון שצברו לאורך השנה . חשוב לעודד את הלומדים לחשוב על תשובות מקוריות ומתוחכמות ואולי אף הומוריסטיות . בפרקי החגים הקודמים נתקלנו בהסברים היסטוריים , חקלאיים וחברתיים , ואפשר לקבל השראה מהסברים אלו למציאת הסבר לטו באב . לאור העובדה שהאמוראים עצמם נבוכים באשר לסיבה המקורית לחגיגות טו באב , אפשר להדגיש ללומדים שההסברים שלהם טובים לא פחות . מכאן ניתן להרחיב לאופייה של המסורת באופן כללי : פעמים רבות המסורת מתחדשת בכך שהסברים חדשים ניתנים לטקסים קיימים , כפי שראינו כמה פעמים לאורך הספר .
|
|