|
|
صفحة: 25
ייהנו מאוצר בלום – מאגר ממוין של דברי חכמים . רבי יהודה הנשיא , שלמד מתלמידיו של רבי עקיבא , קיבל לידיו את התשתית ליצירת המשנה ויכול להשלים את המלאכה ולחבר את המשנה שאנו מכירים , כפי שהיא נמצאת בידינו . אפשר לדמיין את רבי עקיבא שב מביקור בבית מדרש מרוחק כשבאמתחתו הלכות ששמע שם הנוגעות לתפילות , לשבת ולנישואין . כשהגיע לביתו , מיין רבי עקיבא את ההלכות לפי הנושאים השונים , וכך נוצרה התשתית למסכתות ברכות , שבת וקידושין . רבי יהודה הנשיא קיבץ הלכות נוספות , סידר אותן על פי אותה חלוקה וצירף אותן להלכות שכבר קיבץ וסידר רבי עקיבא לפניו . שאלות ודיונים משימה על התורה שבעל פה והתורה שבכתב ( עמ׳ 27 ) המשימה עוסקת בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה ומאירה מאפיין כללי של המשפט : חוסר היכולת של החוק הכתוב להתייחס לכל המקרים האפשריים . נרחיב בנושא זה בפרק " ) 3 צדק צדק תרדוף " ) ובפרק " ) 5 רשות הרבים " ) . לעת עתה נשתמש בכללי ההתנהגות הכתובים והבלתי כתובים בבית הספר . כדאי לעבור על התקנון ולחשוב על דוגמאות של כללים שאינם מופיעים בו , אך ברורים לכל קהילת בית הספר . לחלופין אפשר להמיר את תקנון בית הספר בתקנון אחר המתקשר לעולמם של הלומדים , כגון תקנון חדר כושר , תקנון בריכת שחייה , תקנון תנועת נוער או כל מוסד אחר . ניתן למצוא דוגמאות לרוב באינטרנט . ברבים מתקנונים אלו כללי התנהגות בסיסית אינם נזכרים , אך נראה שהם מובנים מאליהם . תקנון בית הספר הוא מקור לכללים שאינם כתובים במפורש : כללים מוסריים של התנהגות בין אישית . מעבר לכך , עשויים להיות במוסד כללים שמקורם בנוהג בלתי כתוב שהתהווה במקום , כגון : חלוקת מגרשי המשחקים בין הכיתות בהפסקה , איסור כניסת לומדים לחדר המורים או היתר להגיע לבית הספר בימים מסוימים ללא תלבושת אחידה . המשימה הבאה מבוססת על המשחק “ טלפון שבור “ . אפשר לנסח את המשפט העובר מפה לאוזן או לתת ללומדים לנסח אותו . כדאי לקבוע את הדרך שבה יעבור המשפט מאחד לשני , כדי שהתרגיל יעבוד . אפשר למשל לקבוע שמי שמקבל את המשפט צריך להמתין לפחות חמש דקות לפני שהוא מעביר אותו הלאה . כדאי גם לקבוע את סדר ההעברה : לפי מקום הישיבה בכיתה , לפי סדר האלף - בית של שם פרטי או שם משפחה וכדומה . בשיעור הבא כדאי להתחיל מהאחרון ולהשוות את המשפט הזכור לו למשפט המקורי , ולאחר מכן לבחון את תחנות הביניים ולשחזר את גלגוליו של המשפט . חשוב להאיר את הקשר לענייננו : הקושי בהעברת מסר בעל פה , ההבדל בין מסירה מילולית לשמירה על המסר בלבד , ושיטות הזיכרון הנדרשות כדי להעביר ביעילות מסרים בעל פה . מעבר לחסרונות של העברה כזאת כדאי לחשוב על יתרונות : המאמץ לזכור משאיר את הטקסט ( מתכון או חוקי משחק , אך גם שיר או מערכון ) בזיכרונו של האדם זמן רב ומפחית את התלות בטקסט כתוב . בעולם העתיק היה לכך יתרון מובהק עקב העלויות הגבוהות של העתקת ספרים ומיעוט האנשים שידעו קרוא וכתוב . שאלות על חלוקת המשנה לסדרים ( עמ׳ 30 ) מסכת סוכה שייכת לסדר מועד , יחד עם המסכתות האחרות העוסקות בחגים . מסכת ביכורים לעומת זאת , על אף הקשר המתבקש לחג השבועות , אינה מופיעה בסדר מועד אלא בסדר זרעים , שבו מרוכזות המסכתות הדנות ב “ מצוות התלויות בארץ “ . מצוות אלו פונות אל החקלאי וקובעות כללי התנהגות , ובעיקר כללים לגבי הפירות והתבואה שיש להביא לעניים , ללוויים , לכוהנים או לבית המקדש . אפשר להרחיב את המשימה ולתת ללומדים לסווג מסכתות נוספות לפי סדרים . את פירוט המסכתות והסדרים אפשר למצוא במהדורות המשנה ובאתרים רבים באינטרנט , למשל כאן .
|
|