|
|
صفحة: 24
המשנה מוצגת בעזרת רקע היסטורי וחשיפה למושגים המרכזיים הקשורים בה . לאחר מכן מתוארים מבנה המשנה ומגוון הנושאים הנדונים בה . בעקבות תיאור ראשוני זה מועלות אפשרויות שונות להבנת אופן יצירתה של המשנה בידי רבי יהודה הנשיא . מכאן הפרק עובר לתיאור אופייה של המשנה כספר חוקים , מצד אחד , וכתיעוד של דעות שונות , מצד אחר . הנושא האחרון הנדון בפרק הוא שפת המשנה , והדבר נעשה בעזרת השוואה ללשון המקרא ולשונם של חוקים בני זמננו . הצצה זו מספקת נקודת מבט נוספת על אופי המשנה ועל אופי החוק בכלל . הפרק מסתיים בתיאור כללי של המשניות שנלמד בספר . מקורות מרכזיים הנלמדים בפרק שמות רבה , פרשה מז ( עמ׳ 26 ) מדרש שמות רבה הוא מדרש אגדה על ספר שמות . חלקו של המדרש שממנו לקוח הקטע נוצר בראשית ימי הביניים , אך הוא מבוסס על עיבוד של מדרשים מתקופת חז “ ל . כדרכו של מדרש אגדה , המדרש שלפנינו מרחיב את הסיפור המקראי ומציג דיאלוג דמיוני בין האל ובין משה . לפי הסיפור , האל לימד את משה באופן סדור טקסטים שונים ברמת פירוט שכללה כל שאלה עתידית . כך , באופן סמוי , המדרש עונה על השאלה , מה עשה משה על הר סיני במשך ארבעים יום . המדרש מציג גם את המסורת המוכרת לקהל היעד של הדרשן כעתיקה לא פחות מהתורה שבכתב וכיצירה של האל ולא של בני אדם . בחלקו השני של הסיפור משה מבקש להעלות את כל אשר למד על הכתב . האל מתנגד , ובכך ויוצר הפרדה ברורה בין מה שנמסר בכתב ובין מה שנמסר בעל פה , מבלי להסביר מדוע . מעמד הר סיני הוא חלק מרכזי בסיפור צמיחתו של העם היהודי במקרא , יחד עם סיפורי האבות , יציאת מצרים והכניסה לארץ . בסיפור , כפי שהוא מופיע בתורה עצמה , לא ברור מה ניתן בהר סיני – עשרת הדברות ? כל מצוות התורה ? התורה כולה כולל הסיפורים על האירועים שעוד לא אירעו ? במהלך הדורות ניתנו לשאלה כמה תשובות . הגישה במדרש שלנו מרחיבה ביותר וקובעת שבהר סיני ניתנו גם מסורות הלכתיות וסיפוריות שאינן מופיעות בתורה שבכתב . מומלץ לשוחח עם הלומדים על כך שהמדרש הוא סיפור עם טענה מסוימת , ושאין לראות בו עדות היסטורית . חשוב לציין שגם מעמד הר סיני עצמו אינו בהכרח עובדה היסטורית , אלא הדרך שבה המסורת היהודית , מהתורה ואילך , מציגה את ההתגלות האלוהית ואת התהוות המצוות . אבות דרבי נתן , נוסח א פרק יח ( עמ׳ 31 ) מקור זה לקוח מתוך החיבור “ אבות דרבי נתן “ , שהוא מעין הרחבה על פרקי אבות . החיבור הגיע אלינו בשתי מהדורות עתיקות שונות , הקרובות זו לזו , אך לעיתים יש ביניהן הבדלים משמעותיים . מקובל לכנות את המהדורות “ נוסח א “ ו “ נוסח ב “ . המקור שבספר מובא מתוך נוסח א . במסכת אבות , רבן יוחנן בן זכאי מפרט את תכונותיהם הטובות של חמשת תלמידיו . באבות דרבי נתן , רבי יהודה הנשיא , שחי בסוף המאה ה - 2 לספירה , כ - 100 שנה אחרי רבן יוחנן בן זכאי , מתאר את אופיים של חכמים נוספים שפעלו בין חורבן הבית השני ( שנת 70 לספירה ) ובין מרד בר כוכבא ( 135 - 132 לספירה ) . רבי יהודה הנשיא , המכונה גם “ רבי “ , לא הכיר אישית את החכמים האלה , מפני שנולד אחרי זמנם , אך היה בידו מידע על פעולותיהם . בין החכמים שאת מעשיהם ואת תכונותיהם תיאר נמצא גם רבי עקיבא . דרך אפיונו של רבי עקיבא תיאר רבי למעשה את התהליך הראשוני של יצירת המשנה . תפקידו של רבי עקיבא , לפי אפיון זה , היה להסתובב בבתי המדרש וללקט את ההלכות והאמרות של החכמים שנלמדו בהם . בשלב הבא היה רבי עקיבא ממיין את ההלכות לפי נושאים וסוגות , כך שתלמידיו והדורות הבאים
|
|