|
|
صفحة: 86
שאלה לדיון ולשיח על הלנת שכר ( עמ׳ 143 ) החוק הישראלי מטיל אחריות רבה יותר על המעביד בכך שהוא מגדיר אותו כמלין שכר , אף אם העובד לא דרש את שכרו , וגורם לו לחשוש מענישה . בכך מחזק החוק הישראלי את זכותו של העובד לקבל את שכרו בזמן . התלמוד מסביר את הדין שבמשנה בכך שלמעביד עשויים להיות עובדים רבים , ועקב חוסר תשומת לב יש חשש שמא לא ישלם לאחד מהם – ועל כן אם העובד לא דרש את שכרו באופן מפורש , המעביד לא חייב בדין . לעומת זאת , ההנחה היום היא שאפשר לצפות מהמעביד לקיים מערכת מסודרת של מעקב ולשלם לכל העובדים בזמן . שאלות על תשובת הרב עוזיאל ( עמ׳ 144 ) הרב עוזיאל מדגיש הן את האנושיות שבה חייב המעביד לנהוג והן את הנאמנות שעל פיה מחויב העובד לגשת אל עבודתו . על אף הסימטריה לכאורה שהוא יוצר , עדיין ניתן לראות שהוא מטיל את עיקר הדרישה על המעביד . הערך המרכזי שצריך להנחות את המעביד הוא כבוד האדם . מעבר לכך הרב עוזיאל מבקש להעניק משמעות לעבודה ולבנות אצל העובד הזדהות עם עבודתו , זאת בניגוד , למשל , למסר העולה מ “ שיר עבודה “ שראינו בתחילת הפרק . הרב עוזיאל מתחבר בכך אל התפיסה שאדם אינו עובד רק בכדי לפרנס את עצמו ואת משפחתו אלא בכדי לתרום לחברה ולשאוב סיפוק מכך . המושג “ יישובו ובניינו של עולם “ מתייחס לבניינה של חברה . הרב עוזיאל סבור שיחסי עבודה טובים מקרינים על החברה כולה ועל הסולידריות הפנימית שלה . הצעות להוראה כללי נושא הפרק רלוונטי מאוד ללומדים בכיתה ח , המגיעים לגיל שבו מותר על פי חוק להעסיק נוער . חלקם כבר עובדים , בעיקר בשמרטפות , וייתכן שכבר חוו דילמות הקשורות לשכר ולתנאי העבודה . אומנם רק לקראת סוף הפרק נעסוק בעבודת נוער , אך כבר מתחילת הפרק חשוב לחבר את הלומדים אל הנושא דרך החוויה שלהם כבני נוער עובדים , בפועל או בכוח . אפשר לעשות זאת על ידי שימוש בדוגמאות מתחום עבודת הנוער וכן על ידי עידוד הלומדים להביא דוגמאות משלהם . בצד זאת , חשוב לחדד לא רק את ההיבט האינטרסנטי שלהם כעובדים , אלא גם את ההיבט הערכי של דאגה לזכויות האחר , במקרה זה – העובד . העבודה היא חיינו ( עמ׳ 128 - 126 ) חלק זה נועד לגרות את המחשבה ולחשוף את הלומדים באופן ראשוני למושגים הבסיסיים של “ עובד “ ו “ מעביד “ – והדבר נעשה באמצעות שלוש יצירות ישראליות מודרניות ותמונה ממפעל בסין . מעבר לשאלות הספציפיות על כל אחת מהן , אפשר לעסוק בארבע היצירות במשותף באחת הדרכים האלה : השוואה בין המסרים של כל אחת מהיצירות לגבי עבודה ועובדים . חלוקה לקבוצות , כשכל קבוצה מתרכזת באחת היצירות ולאחר מכן מציגה אותה בפני הכיתה . הצבעה על היצירות על פי ההזדהות הרגשית של הלומדים ( אפשר בסל “ ב ) . אתגור הלומדים למצוא יצירות אחרות – מילוליות או חזותיות – המבטאים נקודות מבט נוספות על עבודה .
|
|