|
|
صفحة: 85
שאלות על הקטע מאלטנוילנד של הרצל ( עמ׳ 136 ) הרצל סבר שהשילוב בין יום עבודה בן שבע שעות ובין האפשרות לעבוד עד עשר שעות יאפשר יצירה של חברה בריאה ויצרנית , בין השאר כנגד הטענות על עצלנות היהודים . לדעת הרצל , סטנדרט של שבע שעות יאפשר לעובדים מספיק שעות לפעילות אישית , משפחתית וחברתית במשך היממה . וגם מי שיבחר לעבוד יותר , יוכל להקדיש זמן לעיסוקים אחרים . זאת בניגוד לנורמה שהייתה קיימת במדינות רבות באותו זמן , שבהן עבדו בפועל לעיתים גם 12 שעות ביממה . כמו כן , לתפיסת הרצל , שעות עבודה ארוכות שוחקות את העובד ולכן תפוקת העבודה שלו עשויה להיות נמוכה . צמצום שעות העבודה יגרום לעובדים להעלות את פריון העבודה לשעה ותעודד אותם לחריצות . שאלות על חברת המופת של הרצל ( עמ׳ 137 ) הרצל מתאר היבטים שונים של החברה העתידית במדינת היהודים : תחבורה , בריאות , חינוך , מסחר ורב תרבותיות . ברקע הצעותיו של הרצל ניתן לזהות את הערכים בטיחות , הזכות לבריאות , שוויון הזדמנויות , קוסמופוליטיות , יוקר מחיה נמוך , נוחות ועוד . בדיון על הגשמת התוכניות של הרצל חשוב להאיר את הצדדים השונים של העניין , כדי שהדיון לא ייגרר לאחד הקצוות : או אידאליזציה של המציאות הנוכחית או תיאורה ככישלון מוחלט . אפשר לדבר על העיקרון של מדינת רווחה ושל מערכת בריאות ממלכתית , שגם אם אינה מעניקה שירותים חינם , כפי שהגה הרצל , עדיין מעניקה כיסוי בריאותי נרחב מאוד לכלל תושבי המדינה , הרבה יותר משמעניקה ארצות הברית , לדוגמה . אפשר להדגים את השניות גם דרך החינוך : מצד אחד המדינה משקיעה תקציב ענק בהשכלה גבוהה , ומצד אחר עלויות הלימודים אינן קטנות – וכך נוצר פער חברתי בין מי שיכול לממן את לימודיו בקלות ובין מי שצריך לעמול קשה לשם כך . שאלות לדיון ולשיח על הלנת שכר ( עמ׳ 139 ) חשוב להתבונן בדברים משתי נקודות מבט : של העובד ושל המעביד . יש מעבידים המלינים שכר מתוך ניסיון להימנע מתשלום בכלל . ניסיון זה מבטא גישה מזלזלת כלפי העובד וכלפי כבודו כאדם . לעומת זאת , לעיתים הלנת שכר נובעת ממצוקה תזרימית שהמעביד נקלע אליה . בכוונתו לשלם בסופו של דבר , אך כעת אין לו הכסף הנדרש לכך . לעיתים יש לו הכסף , אך הוא מעדיף להשתמש בו לצרכים אחרים , על חשבון העובדים . מובן שבכל אחד מהמקרים הלנת השכר אסורה , אך חשוב לחדד אצל הלומדים את הרגישות , אם מדובר במעביד רמאי המזלזל בעובדיו או במעביד המנסה למצוא פתרונות הולמים לטובת עובדיו . בהמשך למה שלמדנו ביחידה הקודמת לגבי חוקי מגן , גם לגבי הלנת שכר יש ערך בחוקים מוחלטים שאינם מאפשרים גמישות לעובדים , כדי שאלה לא ימהרו לוותר על זכויותיהם מתוך רצון להתקבל לעבודה . אפשר לקיים על כך דיון ולהעלות גם טיעונים הפוכים . שאלה על העסקת קטינים ( עמ׳ 142 ) אפשר לתת כמה הסברים משלימים לאיסור להעסקת ילדים בני פחות מ - 14 שנים , בין השאר : הקושי הפיזי והסיכון הבריאותי והבטיחותי , חשש מדרישת הורים מילדיהם לעבוד כדי לסייע בפרנסת המשפחה , הרצון למנוע נשירה של תלמידים מבית ספר , חשש מניצול לרעה של ילדים ופגיעה בהם ובזכויותיהם .
|
|