|
|
صفحة: 123
שאלות על הציור של דוד ברוך וולק ( WOLK ) ( עמ׳ 214 ) מומלץ לתת ללומדים לגיטימציה לראות בציור דברים שונים , והפרשנויות המובאות כאן הן הצעה בלבד . כותרת הציור לקוחה מפסוק בתהלים ( פרק יב פסוק ז ) , המתאר את דברי האל לאדם בלשון ציורית . הפסוק מן הסתם לא יהיה מובן ללומדים , וכדאי להסביר את מילותיו הקשות ואת הרעיון הכללי שבו . הציור מופיע בספר בקשר למתן תורה , אבל אפשר לראות בו הד גם למדרשים המדברים על “ אותיות פורחות “ – טקסט הבורח מתוך המגילה שעליה הוא נכתב , לאחר חטא העגל או בזמן שריפת התורה בידי הרומאים ( ראו בפתקית למורה ב “ כותר “) . דרך הציור אפשר לחשוב עם הלומדים על הדימוי של אש במתן תורה – ככוח יוצר וככוח הורס . ומכאן גם לכוחן של אותיות ומילים . דומה שהתנועה המרכזית בציור היא תנועת הלהבות כלפי מעלה , אך יחד עמה ניתן לראות תנועה מראש הציור כלפי מטה . האותיות נראות מגובשות יותר בחלקו המרכזי - ימני של הציור , וככל שעוברים מהמרכז לשולי הציור האותיות גדלות והמילים מתפזרות . מתקבלת תחושה שהאותיות נובעות מתוך האש , אך אפשר לראות את האותיות גם כיורדות מן השמיים או כעולות מן הארץ . הצבע האדום שולט בחלק המרכזי העליון של הציור , והכחול – בצדדים ולמעלה . בתחתית הציור – תערובת הצבע אינה אחידה . הציור אומנם דומם , אך הצבעים העזים והמנוגדים עשויים ליצור תחושה של רעש , המהדהדת את הפסוק , “ ראים את הקולת “ ( שמות , פרק כ פסוק יד ) . נראה שהאותיות מסמלות את המילים של התורה הבוקעות מן האש . אבל המילים אינן סדורות ואינן במקומן , אולי כרמז לכך שגם התורה אינה סטטית ומכילה ניגודים וגוונים . שאלות על שבועות כחג היסטורי ( עמ׳ 215 ) חג המציין שמחה עקב התרחשות ממשית בחיי החוגגים – כגון קציר מוצלח – וכן מועד הנחגג בשל אירוע מהעבר הקרוב שהשפעתו על החוגגים עדיין ניכרת עשויים להיות משמעותיים יותר מחג המציין אירוע מהעבר הרחוק . חג המציין אירוע היסטורי דורש הבניה של חשיבות האירוע בתודעת החוגגים . למעשה , החג עצמו עוזר לבסס את חשיבות האירוע ההיסטורי ( בין שאכן התרחש ובין שלא ) ושל הערכים העומדים בבסיסו . בלי הטקסים של פסח , למשל , ספק אם יציאת מצרים הייתה תופסת מקום כה מרכזי בתודעה היהודית במשך הדורות . בחג המציין אירוע היסטורי פעמים רבות מחיים את האירוע ולא רק מציינים אותו : אוכלים מצות בפסח , יושבים בסוכה בסוכות , מדליקים נרות בחנוכה וכדומה . את הקשר בין פסח לשבועות אפשר לתאר כמעבר בין שני היבטים של חירות : פסח מציין את החירות משעבוד – ואילו שבועות , כחג מתן תורה , מציין את החירות לקיים אורח חיים לאומי . החירות הפיזית היא תנאי לקיומה של תרבות , אך הציון של שני מועדים שונים עשוי להדגיש כי לאחר שהושגה החירות הפיזית יש צורך בתוכן שימלא אותה במשמעות . מובן שרעיון זה נכון לא רק ביחס לתורה . הוא נכון ביחס לתרבות באופן כללי . בקביעת מועד לציון מתן תורה העמידו חכמי הדורות את התורה כרכיב מרכזי בתרבות היהודית . חז “ ל ראו בלימוד התורה , ולא רק בקיום מצוותיה , ערך יסוד והביאו זאת לידי ביטוי במגוון דרכים . קביעת חג לציון מתן התורה היא אחת מהן . שאלות על ההדפס של גוסטב דורה ( עמ׳ 217 ) רות נמצאת במישור הקדמי של הציור , מופרדת מיתר האנשים המוצגים כקבוצה . היא נמצאת במרכז מעגל של אור שנוצר בתוך השיבולים ובחזית הדמויות המצביעות עליה . מבט הצופה בתמונה מכוון כלפיה . הדמויות האחרות מודגשות פחות , ומשמשות מעין רקע לפעילותה של רות . ניתן לראות שרות אינה חלק מההתרחשות שמאחוריה ולכן גם נבדלת מהן . מובן שניתן להציע פרשנויות נוספות ושונות לגבי האופן שבו נתפסת רות בציור .
|
|