פרק 1: חברת מופת

صفحة: 17

ניתן להבין את המקור הזה כמצדיק משטר מלוכני או טוטליטרי המבוסס על פחד , דוגמת השלטון הרומי או הפרסי שתחתיו פעלו חכמי התלמוד . אבל ניתן בהחלט להבין את המקור באופן רחב יותר של “ מלכות “ במובן “ מדינה “ , שרק בכוחה לתת לחוקים תוכן ותוקף . כדי לא לבסס את המחויבות לחוק על מורא בלבד , הצענו להשוות את דברי התלמוד לדבריו של השופט בדימוס יצחק זמיר , המספק מניעים חיוביים לשמירת החוק – לרווחת החברה . אתגרים בהוראת המקור מבנה : המקור בנוי משתי יחידות עצמאיות . רצוי ללמוד קודם את הראשונה ( עד “ בולע את חבירו “) , ולאחר שזו הובנה כראוי לעבור ליחידה השנייה . מה דגים שבים : ניסוח מקובל בספרות חז “ ל להסבר משל ונמשל . חבירו , רעהו : בלשון המקרא ובלשון חז “ ל מילים אלו אינן מיוחדות לאדם קרוב אלא מתייחסות לכל אדם אחר בחברה , אפילו לאדם לא מוכר , ובאופן רחב יותר – לזולת . בולע את חבירו , חיים בלעו : אפשר להבין את הבליעה כמטפורה להשתלטות , אך אפשר להעמיק את המטפורה עוד יותר : האדם משתמש באדם אחר לצרכיו ומחסל אותו . כדאי לחשוב עם הכיתה על דוגמאות הממחישות התנהגות מעין זו , הן ברמה האישית ( אדם המשתלט על אדם אחר והופך אותו לעבד ; אדם ההורג אדם אחר וחומס את רכושו ) , הן ברמה הקולקטיבית ( עמים המשעבדים או משמידים עמים אחרים ) . חברת מופת במקרא - “ עשה משפט יתום ואלמנה “ ( עמ׳ 19 ) ההקשר הרחב של פסוק זה הוא דרישת האל מהעם ללכת בדרכיו : “ ועתה ישראל מה ה׳ אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה את ה׳ אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את ה׳ אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך . לשמר את מצות ה׳ ואת חקתיו אשר אנכי מצוך היום לטוב לך “ ( דברים , פרק י פסוק יד ) . בהמשך מפרטים הפסוקים מהן דרכי האל : “ עשה משפט יתום ואלמנה ואהב גר לתת לו לחם ושמלה “ , וגוזרים מכך ציווי לאדם׃ “ ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים “ . זהו , אם כן , הטיעון של הפסוקים : האל דואג לחלשים – האדם מצווה ללכת בדרכי האל – ועל כן האדם מצווה לדאוג לחלשים . זהו כמובן טיעון דתי באופיו . אך נוסף לו נימוק היסטורי - מוסרי : “ כי גרים הייתם בארץ מצרים “ . נימוק זה חושף רובד עמוק יותר של חברת מופת : לא זו בלבד שיש לדאוג לצורכי החלשים בחברה ולהגן עליהם מפני חוסר צדק , החברה צריכה להיות מבוססת על הזיכרון ההיסטורי של העוול שנעשה לה בעבר . למעשה , כאן חבוי הטיעון המופיע במקור אחר ( תלמוד בבלי , מסכת שבת , דף לא עמוד א ) : “ כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת [ ... ] דעלך סני לחברך לא תעביד ( = מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך )“ . חשוב לתת רקע לגבי היתום , האלמנה והגר : יתומים ואלמנות בחברה העתיקה , ובמידה לא מבוטלת גם היום , עלולים להיות חסרי הגנה וחסרי אמצעים כלכליים . בשל כך רמאים עלולים לנצל אותם , הם עלולים לשקוע בחובות , ואין ביכולתם להשיג ייצוג משפטי הולם . הגר המקראי הוא תושב שמקורו בארץ אחרת . הוא נבדל מסביבתו לא רק בתרבותו אלא גם בהיותו בדרך כלל נטול קרקע משלו , ועל כן פעמים רבות הוא תלוי באחרים . הפסוק “ עשה משפט “ מספק שני מאפיינים לחברת המופת המבוקשת : הגנה משפטית מפני עושק – וסיפוק צורכי מחיה לנזקקים . בהכללה אפשר לומר שהפסוק דורש מחברת מופת צדק ורווחה , יחד עם יחס אנושי כלפי מי שהצטרף אליה מבחוץ .

السابق  |  التالي