|
|
صفحة: 83
ורעיונית . מבחינה פוליטית אפשר לראות בפועל סמל למאמץ של תנועת העבודה מתחילתה ליצור זהות בין המאבק הלאומי להקמת המדינה וביסוסה ובין תנועת העבודה , ערכיה ומוסדותיה . המיקוד בעוצמת הפועל , הנוצרת על ידי ההסתדרות , מדגיש את הרעיון של “ עבודה מאורגנת “ ואת חשיבות המאבק להעסקה הוגנת של פועלים . שאלות על “ שיר עבודה “ ( עמ׳ 127 ) האדם ב “ שיר עבודה “ של דני סנדרסון נשמע כמי שנאלץ לעבוד למרות חוסר המשמעות בעבודתו . רואים זאת החל במילים הראשונות , “ כבר צריך “ , המלמדות על כורח ולא על רצון . השיר משובץ לכל אורכו בביטויי סלידה מהעבודה : אין לו זמן לחשוב , הבוס צועק עליו , אין לו חשק , הוא כמעט מיואש (“ אל תיכנע “) וחוזר הביתה “ מקומט “ . השיר משתמש גם בדימויים ובאירוניה כדי להבהיר את חוסר המוטיבציה של העובד : “ מעונן חלקית “ , “ מחפש עתיד במגרות “ , “ מחר מגיע יום חדש “ . רוב השיר מנוסח בלשון הווה , באופן המדגיש את החזרתיות , ורק ההתחלה והסיום מנוסחים בלשון עתיד ורומזים שהחוויה חוזרת על עצמה יום - יום . העובד והמעביד בשיר ממלאים תפקידים , והאינטראקציה ביניהם אינה נעימה . העובד מחכה כל הזמן שהמעביד יניח לו , והוא יוכל להיעלם בין הניירות ; המעביד מצפה שהעובד יגיע בזמן וצועק עליו כשזה לא קורה . המעביד אינו מתואר כמי שמנסה ליצור מוטיבציה אצל העובד , והעובד אינו מתואר כמי שמפעיל “ ראש גדול “ כלפי מקום העבודה . חלקו הראשון של הלחן מונוטוני למדי ויוצר תחושה של קימה ללא רצון ; חלקו השני מתלהב יותר ויוצר ציפייה לתפנית חיובית , אך מסתיים בחזרה למונוטוניות . אפשר להבין שהמלחין ניסה לחדד את הציפייה של העובד שהיום יקרה משהו אחר , אך בסופו של דבר השגרה המאוסה חוזרת שוב ושוב . הפער בין הקצביות של השיר ובין מילותיו מדגיש את הציפייה ואת התסכול , החוזרים מדי יום ביומו . יותר משלשיר יש מסר , הוא מעלה סימני שאלה לגבי העיסוק המרכזי של האדם – העבודה . דרך השיר אפשר לדון בשאלות אלו : האם העבודה היא רק מכשיר להתפרנסות , או שאדם יכול לעשות בעבודתו דברים משמעותיים עבור החברה ועבור עצמו ? האם האדם יכול גם ליהנות מעבודתו או שזה פשוט משהו שצריך לצלוח כל יום מחדש וזהו ? כיצד משפיעה שגרת העבודה על היכולת של האדם לעשות דברים משמעותיים בשעות הפנאי שלו ? אפשר לדון עם הלומדים בהרגשה שלהם כשהם קמים בבוקר לבית הספר או לפעילות אחרת : האם הם מרגישים כמו הפועל בכרזה או כמו הדמות בשיר ? אפשר גם לבחון את התרשמותם באשר לאופן שבו הוריהם חווים את מקום עבודתם . אפשר להעמיק את הדיון ולבקש מהם לפרט מה היה גורם להם להרגיש יותר כמו הפועל בכרזה ופחות כמו הדובר בשיר . שאלות על השיר “ דודתי המתה “ ( עמ׳ 128 ) “ דודתי המתה “ של מירסול ( מירה חברוני ) הוא שיר שכדאי לקרוא פעמיים . בקריאה ראשונה אפשר בהחלט להבין את התואר “ המתה “ כמתייחס לכך שהשיר נכתב לאחר מותה הפיזי של הדודה . לאחר שחוויית העבודה של הדודה מתוארת , הכותרת עשויה להתפרש מחדש כמכוונת דווקא אל מצבה הנפשי או התודעתי של הדודה במשך שנות עבודתה . כדאי לעמוד עם הלומדים על הפרטים האלה : הפער שבין המתיקות למרירות ; המטפורה של כילוי הימים במדבר במשך ארבעים שנה , הרומז לבני ישראל היוצאים ממצרים שמתו במדבר בעת מסע הנדודים
|
|