|
|
صفحة: 46
במשנה מופיעה הדעה הרווחת בין החכמים : רשימת בעלי החיים המועדים ודעתו של היחיד , רבי אליעזר , הסובר כי אם בעל החיים מאולף – הוא אינו מועד , להוציא את הנחש – שהוא מועד לעולם . חלק זה במשנה מבחין בין תם לבין מועד וניתן ללמוד ממנו שתי הבחנות נוספות ביחס לצמד מושגים זה : . 1 הבחנה הקשורה להתנהגות : תם הוא בעל חיים “ בן תרבות “ ( או כזה שניתן לאלף או שאין בו יסוד אלים מלכתחילה ) , ואילו מועד הוא בעל חיים שקיים בו הדחף לפגוע ולהתנהג בתוקפנות , כגון האריה , הזאב או הדוב . . 2 הבחנה הקשורה לתשלום על הנזק : הבעלים של בעל חיים תם שהזיק משלם חצי נזק עד לערך מקסימלי של שווי הגוף של בעל החיים המזיק , ואילו הבעלים של בעל חיים מועד שהזיק חייב לשלם על כל הנזק ( לא נרחיב כאן על טיב התשלום המלא , כפי שמופיע בהמשך המשנה שלא הובא בספר הלימוד ) . לאורך המסכת קיימות הבחנות נוספות בין תם למועד . אתגרים בהוראת משנה זו הכרת התשתית המקראית לעיסוק במונחים “ תם “ ו “ מועד “ : המושגים “ תם “ ו “ מועד “ יסודם במקרים המתוארים במקרא . לרוב הלומדים אין הידע הדרוש כדי להבין את המושגים . מומלץ לגשת למונחים אלו באחת מהדרכים האלה : . 1 הפניה לטקסט בספר הלימוד : כדאי לקרוא עם הלומדים את הפסקה המקדימה למשנה ( עמ׳ . ( 65 . 2 לימוד הנושא מתוך פסוקי המקרא , שדרכם ניתן לקשר את המשנה למקרא : כך יתאפשר בירור ראשוני של הלומדים באמצעות המקרים המתוארים במקרא להבנת המושגים “ תם “ ו “ מועד “ . “ וכי יגף שור איש את שור רעהו ומת ומכרו את השור החי וחצו את כספו וגם את המת יחצון “ ( שמות , פרק כא פסוק לה ) . “ או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשם ולא ישמרנו בעליו שלם ישלם שור תחת השור והמת יהיה לו “ ( שמות , פרק כא פסוק לו ) . העמידו את הפסוקים זה מול זה ושאלו את הלומדים : הפסוקים עוסקים בגרימת נזק לרכוש . מה ההבדל בין המקרים ? לאילו מהפסוקים מתאים המושג “ תם “ ולאילו “ מועד “? נמקו את תשובתכם . התבססו בדבריכם על הכתוב . . 3 כניסה לנושא מתוך עולמם של הלומדים : אפשר להשתמש בדוגמה רלוונטית מחיי היום - יום . בקשו מהם לתאר מקרה שבו מישהי פגעה ללא כוונה ברכוש של חבר לכיתה . שאלו : מה נחשוב על אותה חברה אם תחזור ותפגע שוב ? ומה יקרה אם המקרה יקרה בפעם השלישית ? כעת התאימו את המושגים “ תם “ ו “ מועד “ לתיאור המקרים , וציינו שמקורם במקרא . כל אחת מהדרכים אפשרית לתיווך המושגים ולהקלה על קריאת המשנה . הדרך האחת מפנה להבנה של טקסט , ובאמצעותה הלומדים יכולים להבין את המושגים ללא העמקה בהקשר שלהם . הדרך השנייה מפנה לפסוקי המקרא , קושרת את המשנה להקשר המידי שלה , ודרך דוגמאות מבררת בירור מושגי . הדרך השלישית קושרת את המושגים לעולמם האישי של הלומדים . לכל אחת מהדרכים יתרונות וחסרונות . בחרו בדרך שנראית לכם ביותר . “ והנחש מועד לעולם “ : קיימות אפשרויות שונות להסביר מדוע הנחש מועד לעולם . אפשר לומר שלא ניתן לאלף אותו , אבל במקרה כזה הדיון יהיה מעניין פחות . אפשר לטעון שלפי המשנה , ההכשה היא פעולה אינסטינקטיבית של הנחש , ולכן תמיד תהיה צפויה , גם אם נחש מסוים מעולם לא הכיש אדם . אם ניזכר בדיון בתחילת הפרק , על טבע האדם , אפשר גם לחשוב על הקביעה כי הנחש תמיד מועד .
|
|