|
|
صفحة: 119
אתגרים בהוראות המקור סתירה : ההבדלים בין הציוויים בספרים השונים במקרא עשויים לעורר מבוכה . אפשר להציע שתי גישות מרכזיות : ( 1 ) הרמוניזציה – הפסוקים משלימים ואינם סותרים זה את זה . כך למשל : “ מהחל חרמש בקמה “ מכוון לזמן מסוים באביב , וכך גם “ ממחרת השבת “ , כך שניתן לטעון שאלו שני ניסוחים של מועד אחד . ( 2 ) מקורות שונים – הפסוקים השונים נכתבו בתקופות שונות או בידי אנשים שונים והם משקפים תפיסות שונות לגבי החג . הגישה הראשונה מתאימה יותר לתפיסה דתית – התורה נתפסת כדבר האל , ועל כן לא סביר שנמצא בה סתירות . הגישה השנייה מתאימה יותר לראייה חילונית של התורה – כטקסט שיצרו בני אדם . ואולם היום ניתן למצוא גישות דתיות וחילוניות מגוונות בנושא זה . כדאי לבחון עם המורה לתנ “ ך , אם שאלות שכאלה כבר נדונו בשיעורי תנ “ ך . הגר : המושג “ גר “ , המוכר מן הסתם ללומדים , מתייחס לאדם שלא נולד יהודי ועבר תהליך של גיור כדי להפוך ליהודי . ואולם במקרא המושג “ גר “ מכוון על פי רוב לאדם שהגיע מארץ אחרת ומתרבות אחרת ומתגורר באופן ממושך ביישוב היהודי . למרות שלא עבר גיור רשמי , התורה מצווה פעמים רבות להתייחס אליו בכבוד , לדאוג לפרנסתו ולכלול אותו בתוך הקהילה . במדבר , פרק כח פסוק כו ( עמ׳ 212 ) פסוק זה לקוח מהקובץ הארוך ביותר בתורה , המתאר את החגים וכולל את ראש חודש , שבת , שלושת הרגלים , ראש השנה ויום הכיפורים . הקובץ עוסק בפירוט רב בקורבנות הציבוריים המובאים בכל חג ומקדיש מעט תשומת לב להיבטים אחרים של החג . תרומתו המרכזית של פסוק זה לנושא שלנו הוא השם “ יום הביכורים “ , המובא כאן רק כציון זמן . מעניין לראות שהפסוק מזכיר גם את השם המוכר יותר , “( ב ) שבעת ( יכם )“ . בניגוד לפסוקים מספר שמות ( עמ׳ , ( 208 שבהם החג הוצג כשייך לאל (“ תחג לי “) , פסוק זה רואה את החג כשייך לעם : “ בשבעתיכם “ , “ מקרא קדש יהיה לכם “ . אפשר להדגיש את העובדה שספר במדבר אינו מזכיר כאן הבאה של פירות בסלסלות לבית המקדש במסגרת חגיגות השבועות . כפי שנראה בהמשך הפרק , המקרא אכן מזכיר טקס כזה (“ ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה׳ אלהיך נתן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר ה׳ אלהיך לשכן שמו שם “ – דברים , פרק כו פסוק ב ) , אך אינו מקשר אותו לשבועות . למעשה , הגיוני שלא נמצא מצווה מעין זו בשבועות . רוב הפירות הגדלים בארץ ישראל , גם היום אך בעיקר בעבר , גדלים בחודשי הקיץ , ואין זה צפוי שיהיו לחקלאי פירות טריים לשים בטנא בחג שחל בתחילת הקיץ . משום כך גם אזכורים אחרים במקרא של ביכורים בחג השבועות מתייחסים ל “ בכורי קציר חטים “ דווקא . מגילת רות , פרק ב פסוק יא ( עמ׳ 217 ) הפסוק מתאר כאמור את המפגש בין רות לבועז . אפשר להציע ללומדים לקרוא את הפסוק באינטונציות שונות המבטאות פרשנויות שונות לפסוק ( או לשחק את הדיאלוג בכיתה ) . למשל : טון מופתע , טון של הערכה , טון של זלזול והתנשאות . אפשר לבחון אם הביטוי של הליכה מבית המשפחה ומארץ המולדת מוכר להם ( למשל : מהציווי לאברם בספר בראשית ) ולחשוב יחד מה ניתן ללמוד מהשוואה זו .
|
|