|
|
صفحة: 40
שאלות לדיון ולשיח על משפט ושיח ( עמ׳ 54 ) לעיתים מגיעים לדיון עם עמדות נחרצות מראש . מטרת הדיון היא להקשיב זה לזה , לחשוב על הטיעונים , לשכנע ולהשתכנע . השיח נועד לקדם מצב שבו הפסיקה אינה משקפת רק את הדעות הראשוניות של כל צד אלא היא פרי של תהליך ושל מיזוג בין העמדות . ארגון כיתה בטורים הפונים לכיוון הלוח עשוי להיות יעיל יותר מבחינת ההקשבה למורה , המעקב אחרי המתרחש על הלוח והשליטה של המורה בנעשה . אך ארגון כיתה בקבוצות , בצורת חי “ ת או כדומה , עשוי להגדיל את הקשב ההדדי כמרכיב חשוב בלמידה . זו אינה בהכרח הצורה האידיאלית של ההוראה , ולעיתים עקב מספר הלומדים בכיתה הדבר אינו אפשרי . ייתכן שגם בצורת ישיבה קלסית אפשר למצוא דרכים להגברת הקשב ההדדי ואפשר לתת ללומדים לחשוב על רעיונות ולדון ביתרונותיהם ובחסרונותיהם , ובכך לקשר את הנעשה בבית המשפט לעולמם שלהם . התמונה של בית המשפט העליון מובאת לצורך השוואה למשנה . ניתן לראות שמצד אחד תרבות המשפט הישראלית שאבה מהמסורת היהודית את הרעיון של ישיבה במבנה מעוגל ולא בשורות ישרות , כמקובל במדינות אחרות , ומצד אחר לא מדובר בחצי גורן של ממש , והתנאים נוחים פחות לניהול שיח פנים אל פנים . אפשר ללמוד מכך על איזון בין הרעיון ובין צרכים פרקטיים של מבנה האולם . אפשר ללמוד מכך גם על איזון בין שני מקורות ההשראה העיקריים של המשפט הישראלי : המשפט העברי והמשפט האנגלי . צריך לסייג ולומר שיש בתי משפט נוספים בעולם שבהם נהוג לשבת במבנה מעוגל , כגון בית המשפט העליון בקנדה . שאלות לדיון ולשיח על שוויון בפני החוק ( עמ׳ 56 ) כדי לעורר אצל הלומדים את ההבנה לגבי הקושי שביחס לא שוויוני של שופט , אפשר לבקש מהם להעלות מצבים שבהם הם היו צד לבירור – בבית , בבית הספר או במסגרת אחרת – והרגישו שהיחס של ההורה , המורה או המדריך לא היה שוויוני . מכאן כדאי לבחון כיצד הגיבו לסיטואציה ואם הרגישו שהם יכולים להעלות את טענותיהם באופן מלא . ההתנהגות הבלתי שוויונית של השופט יכולה לבוא לידי ביטוי בשפת הגוף , בטון הדיבור , בבחירת המילים , בשאלות המופנות לצדדים וכדומה . ניתן להסתייע באיור שבספר לליבון הנושא . בסוף פרק זה ( עמ ' 42 במד " ל ) הבאנו סיפור מהתלמוד . אפשר להיעזר בו להמחשת ההשפעה המזיקה שעלולה להיות ליחס לא שוויוני של שופטים כלפי הצדדים . הצעות להוראה ומקורות נוספים להרחבה פתיחה - חשיבה על המושג “ צדק “ בתחילת הפרק נחשפים הלומדים ל “ צדק “ במקרא . כדאי לחשוב עם הלומדים על משמעות המושג . אפשר לעשות זאת דרך משחק אסוציאציות ( בסל “ ב , למשל ) , ניתן לעמת אותם עם הגדרות שונות של מושג זה או לבקש מהם דוגמאות קונקרטיות של מעשי צדק ואי צדק שהם חוו ברמה האישית , המשפחתית או הלאומית . זו הזדמנות לעמוד על היחס בין ערכים ועקרונות ( כמו “ צדק “) ובין יישומם (“ לא תיקח שוחד “ וכדומה ) . אפשר להרחיב מכאן על הצורך לפרוט ערכים מופשטים לדרישות מעשיות . הנושא של שוחד והטיית הדין אינו חוזר בהמשך הפרק , ואפשר לדון כאן בתופעה של שוחד , בין השאר באמצעות הדימוי בפסוק – “ כי השחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים “ .
|
|