|
|
صفحة: 112
ברחבי העולם היהודי . בשלב זה של הפרק לא התייחסנו לכך שסדר טו בשבט נוצר בהשראת סדר פסח , בכדי שהלומדים יגיעו למסקנה זו בכוחות עצמם . התייחסות לנקודה זו תוכלו למצוא בעמ׳ . 204 רבי חיים פלאג׳י נוגע בגיוונים במנהג סדר טו בשבט : לקיים סדר עם פירות ; לא לקיים כלל ; לקיים עם “ פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל “ , הלוא הם שבעת המינים הנזכרים בספר דברים ( פרק ח פסוק ח ) : חיטה , שעורה , ענבים , תאנים , רימונים , זיתים ותמרים ( או : דבש דבורים ) . ציון מפורט של פירות אלו הופך את טו בשבט מחג כללי הקשור לפירות האילן לחג המסמל את ארץ ישראל ואת הכיסופים אליה . סדר טו בשבט הוא הזדמנות לעסוק בטקסים קבועים ובטקסים משתנים . ניתן לחשוב על כמה יתרונות לטקס קבוע , למשל : תחושת מחויבות , מסורת והמשכיות , יצירת הוואי שכולם מצפים לו . ומנגד , טקס קבוע עשוי להוביל לשעמום וחזרתיות , לפגוע ביצירתיות וליצור הרגשת ניכור כלפיו . כאן אפשר לחשוב גם על טקסים מודרניים של יום הזיכרון ויום העצמאות , טקסים צבאיים , מסיבות , מפגשים משפחתיים ועוד . שאלות ודיונים שאלות על השיר “ כך הולכים השותלים “ ( עמ׳ 200 ) השיר מתאר חוויה קולקטיבית של נטיעה בטו בשבט ששותפים בה שותלים ממקומות שונים בארץ . השותלים מתוארים כשמחים לעסוק במלאכה שמטרתה עיצוב מחדש של מרחב הארץ – “ יער - עד יפרש צלו , על ארצנו עגומה “ . הקישור בין טו בשבט ובין נטיעה שונה מתפיסת המשנה את טו בשבט כיום בעל משמעות טכנית ושונה גם מהטקסים שנהגו בימי הביניים ובראשית העת החדשה בכך שהוא עוסק בעצים ולא בתוצרתם ; העיסוק בעצים מכוון לטווח הארוך בניגוד לצריכה של פירות בטווח הקרוב . טו בשבט כחג של נטיעות ספציפי לארץ ישראל . קיום הנטיעות בטו בשבט מבטא שילוב של מסורת וחידוש : היסוד של “ ראש השנה לאילנות “ נשמר , אך מקבל פרשנות חדשה לגמרי . שאלה על הכרזה של הקרן הקיימת לישראל ( עמ׳ 201 ) השיר של יצחק שנהר ( שנברג ) המצוטט בכרזה מזהה בין פעולת הנטיעה הפיזית של השתילים ובין המפעל הלאומי הציוני . התיאור “ נכה פה שרש “ מתאר את פעולת הילדים הנראים בכרזה , אך מנצל את השימוש המקובל בגוף ראשון רבים לציון העם היהודי , כדי לומר שהעם עתיד להעמיק את שורשיו בארץ . תקווה זו באה לידי ביטוי ברקע : משמאל נראה קצה של יער , אך ההרים באופק חשופים ומחכים כביכול לחורש שיכסה אותם . כך מועברת לנוטעים ההרגשה שנוסף על הנטיעה המקומית שלהם , הם משתתפים במהלך בעל חשיבות לאומית ארוכת טווח . שאלות על נאומו של דוד בן - גוריון ( עמ׳ 202 ) בדבריו של דוד בן - גוריון ניתן למצוא את היסודות האלה : סיבה אקולוגית – “ בונה את עפר הארץ ומשמר אותו “ , “ שיבוח האקלים “; סיבה אסתטית – “ נוי והדר “; סיבה פוליטית – “ הדבר היקר ביותר הדרוש לקיומנו ולעצמאותנו “ , “ מקור של כוח “ , סיבה כלכלית – “ עושר חומרי עצום “ , מעבר לכך , בן גוריון מזכיר גם סיבה רפואית – “ בריאות לתושבי הארץ “ .
|
|