|
|
صفحة: 106
שאלות על טקסים להורדת הגשם ( עמ׳ 187 ) הדיון בטקסים ובתפילות להורדת הגשם מספק הזדמנות מצוינת לחידוד תפיסות עולם שונות בכיתה . היחס לטקסים מעין אלו עשוי להיות קו חוצץ בין תפיסה דתית - מסורתית , הרואה פן ערכי ותרבותי בטקסים להורדת הגשם , ובין תפיסה חילונית , הרואה בהם לכל היותר פולקלור ואולי אף מתנגדת לעצם קיומם . חשוב לתת ביטוי לדעות השונות בכיתה ולאפשר שיח בין הלומדים המחזיקים דעות מנוגדות . כשמסבירים את הצורך שהרגישו אנשים בעבר , כמו גם בהווה , לקיים טקס תפילה להורדת הגשם , אפשר לנקוט בכמה אסטרטגיות , דוגמת אלו : . 1 גישה דתית פשוטה : תפיסה שהאל ( או בחברה פגאנית : האלים ) אחראי להורדת הגשם , ושפנייה אליו יכולה להועיל . . 2 גישה פסיכולוגית : האדם חרד מבצורת והוא חסר אונים מול מזג האוויר . על כן הוא נאחז בפעולה מרגיעה הנותנת לו הרגשה שהוא פועל למען המטרה . . 3 גישה דתית - פסיכולוגית : תפיסה שהאל מעוניין בתפילתו של האדם , ושהתפילה משפיעה על האדם יותר מאשר על האל . . 4 גישה תרבותית - חברתית : מכיוון שהגשם חשוב לחברה , חשוב להנכיח אותו במישור הציבורי בעזרת טקסים המציבים את הגשם על סדר היום ומזכירים לקהילה עד כמה אנחנו זקוקים לו . המיקוד של המשנה במעשים ולא בתפילות יכול להתחבר אל כל אחד מהסברים אלו , ובמיוחד אל ההסברים המתמקדים באדם ובחברה ולא באל בלבד . לאופי התיאטרלי של הטקסים עשויה להיות השפעה מרחיקת לכת על האדם ועל החברה יותר מאשר לטקס מילולי . בצד הסברים אלו , חשוב כאמור להסביר גם את ההתנגדות לקיומם של טקסי בקשה להורדת הגשם מנקודת מבט חילונית . שאלות על שירי הגשם ( עמ׳ 188 ) ייתכן שהתפילה לגשם (“ ברכנו “) מוכרת לחלק מהלומדים , אם מתוך השתתפותם בתפילות בבית הכנסת אם מתוך השיר הפופולרי של אביהו מדינה . אבל ייתכן גם שעבור חלק מהלומדים טקסט זה והשיר של מאיר בנאי יהיו חדשים לגמרי . הנוסח שעליו מתבסס השיר הוא הנוסח התימני - בלדי , השונה מהנוסחים של עדות אחרות . כדאי להאזין לשני השירים בכיתה . ההבדל בין השירים מאפשר לחדד את הנקודה שעסקנו בה קודם . בעוד “ ברכנו “ פונה אל האל ורואה בו אחראי להורדת הגשם , “ גשם “ פונה אל הגשם עצמו בגוף שני . בשיר “ גשם “ יש לגשם תפקיד של ניקיון וחיטוי , אולי באופן ממשי ואולי כמשל על הצורך בניקוי החברה מחולייה . ב “ ברכנו “ אין אמירה מפורשת מהו תפקיד הגשם , אך משתמע שתפקידו העיקרי הוא תפקיד חקלאי - “ על פני האדמה “ .
|
|