פרק 9: סוכות

صفحة: 104

שפת המשנה דתית , ונדרשת רגישות בהוראתה . נכון להקפיד שלא להציג את העמדה הדתית המובעת בה כעובדה . בכיתות הבשלות לדיון שכזה , אפשר לפתוח לדיון את השאלה , אם אירועים המתרחשים בחיינו יכולים להתפרש כמסרים אלוהיים . הצענו לחשוב על פירוש חיובי למשל שבמשנה . אפשר לפרש שהאדון אינו כועס על העבד אלא מעוניין לבחון את נאמנותו . אף אם פירושים אלו אינם קולעים לפירוש המקורי של המשנה , התרגיל של מתן פירוש אחר למשנה יכול להפרות את הדיון ולפתח את הדמיון . משנה , מסכת סוכה , פרק ה משניות א - ד ( עמ׳ 187 ) שני הפרקים האחרונים במסכת סוכה עוסקים בטקסים שנהגו במקדש במהלך חג הסוכות . המשניות שהבאנו דנות בטקס המרשים של “ שמחת בית השואבה “ . לא הבאנו את המשניות במלואן , אך אפשר להראות ללומדים שמדובר ברצף קטוע . המשנה ברורה למדי ומזמינה ויזואליזציה . הצענו לתת ללומדים לצייר את הטקס המתואר במשנה , אך אם לדעתכם הכיתה לא תשתף פעולה עם משימה זו , אפשר להמיר אותה בצורות אחרות של המחשה : הפעלת דמיון , הצגה , צילום סרטון וכדומה . מעבר לתוכן של בקשת מים , הטקס מדגים את מוטיב השמחה בחג הסוכות ומאפשר להכיר היבט קליל יחסית של החיים המשתקפים במשנה . אפשר להשוות את הטקס המתואר במשנה לפסטיבלים המתקיימים בימינו . שאלות ודיונים פיליפ רנצר , שאלה על “ בתים “ ( עמ׳ 170 ) היצירה מציגה מגוון בתים , המסודרים יחד בדרך מעניינת . הבאת היצירה נועדה לגרות את המחשבה באשר למושג “ בית “ ולעורר שיח על המושג בטרם נעסוק במשמעות הבית דרך חג הסוכות . כדאי לאפשר ללומדים להתבונן ביצירה ולאתר בה בתים מסוגים שונים . מומלץ להקרין את היצירה על מסך גדול , שיהיה אפשר להתעמק בה . מתוך כך אפשר להגיע לשאלה , אם וכיצד מגלמת היצירה את המושג “ בית “ כפי שכל אחד ואחת בכיתה מבינים אותו . שאלות על החגים בלוח השנה העברי ( עמ׳ 171 ) פתחנו את הלימוד במבט כללי על לוח השנה המקראי , השונה מלוח השנה העברי שלנו היום . מעבר לחודש השונה הפותח את השנה , רמזנו שהחגים מתרכזים במחצית השנה - מהאביב עד ראשית הסתיו . זאת בניגוד ללוח שלנו , הכולל את חנוכה , טו בשבט ופורים החלים בחורף . אפשר להסביר את היעדר החגים בעונת החורף בתקופת המקרא בתנאי מזג האוויר . התנועה בדרכים בעונת הגשמים לא הייתה קלה , ונדרש חימום של מגורים , ומכיוון שהחגים מתבססים על עלייה לרגל , קשה לקיים אותם בחורף . על כך יש להוסיף את העובדה שסבב החגים במקרא צמוד לעונה החקלאית – מראשית הקציר בפסח ועד האסיף בסוכות . האסיף הוא הזמן שבו מסיימים למעשה את הבאת הגידולים מן השדה אל הבית , ובכך נחתמת העונה החקלאית .

السابق  |  التالي